בית חדשות דעות ומאמרים מאמר: תגלית היסטורית בעיר נעמירוב

מאמר: תגלית היסטורית בעיר נעמירוב

מאמר: תגלית היסטורית בעיר נעמירוב
0

באחת החפירות הארכיאולוגיות באיזור העיר נעמירוב באוקראינה התגלה כתב יד חדש עם "השמטות" חדשות לספר "ימי התלאות" של ר' נתן ז"ל.

באחד הקטעים מסופר שם סיפור שלא-ידוע, וזה הסיפור בקיצור נמרץ:

"בעת המחלוקת הגדולה על מוהרנ"ת, שלח מוהרנ"ת שניים מתלמידיו לתת מכות רצח לאחד המתנגדים. 
בהמשך אף ניסו אנ"ש גם לדקור את אחד מגדולי החולקים, אך לצערם של אנ"ש הדקירה לא הצליחה. ולכן הסתפקו בהפצת פשקווילים.
כשהמתנגדים ארגנו עצרת נגד מוהרנ"ת, באו כמה מהתלמידים המסורים של מוהרנ"ת, עם מוטות ברזל בידיהם, וניפצו את כל חלונות ביהכנ"ס של המתנגדים. ולאחר מכן גם אמרו שם תיקון הכללי בניגונים.
ברחובות נעמירוב ושאר העיירות, שרר פחד עצום לדבר על מוהרנ"ת ואנשיו. אף אחד לא רצה להסתבך עם תלמידי מוהרנ"ת אשר מסרו את הנפש למען רבם". 
עד כאן תמצית מהסיפורים החדשים שהתגלו זה עתה.
סימלה של העיר נעמירוב
ובכן, סליחה ומחילה על הבדיחה הלא-מוצלחת. 
אולי אסור להגיד כאלה שטויות, אפילו בצחוק.
אך כל זה לא עשינו אלא כדי לפקוח את העיניים, לקלוט קצת באיזה מצב מוזר ומשונה אנחנו עומדים.
עומדת לה כאן קבוצה של מאמינים, שבעיניהם, הרב שלהם הוא לא פחות ולא יותר מ"צדיק הדור" אשר עליו מדובר בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי הלכות.
ואיך הם מתייחסים למתנגדיהם? פשוט מטילים חִתָּתָם, על כל מי שמעיז להרהר בקול על רבם!
וכל זה במעטה של "מסירות נפש למען הצדיק".
עד לפני תקופה קצרה – לפני שה"קו" (קו ברסלב) שבר את רוב הפחד – היה פשוט מפחיד לפתוח את הפה ולדבר על ברלנד.
וגם היום, עדיין יש שמפחדים לדבר עליו. 
וכל זה מפני מה? מפני הפחד מאותם מאמינים אדוקים, הקוראים לעצמם "חסידי ברסלב"!
לא יאומן כי יסופר!
וכי היכן מצאנו ביהדות בכלל, כזאת הנהגה של "מאמינים"?
אולי באיסלאם קיימים מאמינים שכאלה. שכל מי שמעז לחשוב אחרת מהם, זוכה לאגרוף בפרצוף  או לאיומים מסריחים במקרה הטוב.
אך ביהדות, עדיין לא מצאנו מין הנהגה שכזאת. 
המקום היחיד בו היא מופיעה, זה אכן כמו שהסקתם לבד, בספר תורת הקנאות ליעב"ץ ז"ל, המספר את מה שארע עם הכת של ש"ץ ימ"ש.
*
מה שעוד יותר מוזר פה, זה:
הרי חלק גדול מההנהגה המתועבת של ברלנד ראו אנשים רבים, והשבתאים עצמם לא מסוגלים להכחיש זאת. 
אלא מאי? השבתאים טוענים שזה "תיקונים" ו"בזיונות".
נו נו, שיהיה ככה.
אבל, וכי מי שמסרב להאמין על מתועב, שהוא עושה זאת כדי לקבל על עצמו בזיונות – מגיע לו מכות?
מקסימום, צריך אולי לרחם עליו שהוא לא זכה להאמין בגדולת הרב… אבל למה מכות?
*
מה שמוביל אותנו למסקנה אחת:
הדרך היחידה של הכת הברלנדית לשרוד, זה אך ורק: הטלת פחד!
התשובה היחידה שהם יכולים לְסַפֵּק לאותם אנשים יראי ה' שלא רוצים להאמין שכל הזוהמה של המתועב ברלנד זה פשוט "בזיונות ותיקונים" – זה אך ורק: להפחיד אותם, וגמרנו.
וזה אכן הסיבה שהם המאמינים היחידים בכל הציבור היהודי, שמטילים פחד ומציקים למתנגדיהם. כי זהו הנשק האחרון והיחיד שלהם.
כל המלכות שלהם, וכל הקיום שלהם, זה אך ורק טרור.
השם המתאים ביותר למלחמתם עבור רבם, הוא: "הגי'האד הברלנדי"
*
כשרבינו הק' מתאר את המפורסמים של שקר, בתורה כ"ב בליקוטי מוהר"ן, הוא כותב:
"יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחֹוֹת שִׁעְבּוּדַיהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל יְדֵי עַזּוּת, כִּי 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא', וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת 'וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רוֹעִים', וְהֵן פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב".
תכונות הרועים של הסטרא אחרא, הם: 
א.  הם כופים אנשים תחת השיעבוד שלהם!
דבר שניכר מאד  אצל ברלנד, במשך כל שנות הנהגתו, שאנשים הרגישו משועבדים אליו, ממש כמו חברי כת ל"גורו" שלהם, כפי שדובר הרבה ב"קו".
ב.  עיקר מלכותם הוא על ידי עזות!
דבר שניכר גם היום אצל ברלנד, שכל מלכותו וכוחו היא פשוט על ידי חוצפה, והטלת פחד על מי שיעיז לדבר עליו.
לולי הפחד שהצליחו הטרוריסטים שלו להשליט בציבור, כבר היה ברלנד מאבד את כל כוחו ומלכותו. 
רק הפחד – והעזות והחוצפה של הברלנדים – היא זו שעדיין נותנת לו איזושהי שליטה ומלכות.
*
ממש כמו אחשוורוש – "אחשוורוש הצדיק" כלשון ברלנד – אשר עליו נאמר במגילה "המולך מהודו ועד כוש", ואמרו חז"ל: "המולך – הוא שהמליך את עצמו". 
הוא לא היה מלך שהמליכו אותו העם, אלא הוא המליך את עצמו בעזותו על העם.
כך גם ברלנד:
יש המון אנשים שבכלל לא המליכו אותו, ולא חפצים בגדולתו. אלא שבכח הפחד מהטרוריסטים שלו, הוא מולך עליהם, והם לא פוצים את פיהם לדבר עליו.
*
נסיים עם משהו שנוגע לעבודת ה':
צריך לדעת שכל כח הסטרא אחרא זה רק עזות, ולכן כשמראים להם אומץ הם נכנעים. 
ממש כמו כלב, שנובח ומפחיד. אבל כשמראים לו קצת אומץ, הוא בורח.
ולכן, אם נַרְאֶה אומץ כנגד היצר הרע, ולא נתבלבל מכל ההצגות שלו – הוא יפחד מאתנו ויברח. 
והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל!

להשאיר את ההערה שלך

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d7%96%d7%a7%d7%a0%d7%99_%d7%95%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%99_%d7%91%d7%a8%d7%a1%d7%9c%d7%91_%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%94_%d7%90%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%94