בית גדולי ישראל כשמרן הסטייפלר חזר בו: פרשת ההמלצה, והקשר הישיר לאליעזר ברלנד.

כשמרן הסטייפלר חזר בו: פרשת ההמלצה, והקשר הישיר לאליעזר ברלנד.

כשמרן הסטייפלר חזר בו: פרשת ההמלצה, והקשר הישיר לאליעזר ברלנד.
0

ישנה שאלה ידועה: האם כשאדם מקבל המלצה או מכתב תמיכה מגדולי הדור, יש לזה תוקף כל ימי חייו ויהי מה או האם כשיתברר אחר כך שאותו האיש מואשם בחמורות ובוודאי בחמורות שבחמורות אזי בטל כל מכתב ההמלצה?
בסיקור שלפניכם מתגלים הפרטים אודות פרשת, ומכתב ההמלצה של מרן הסטייפלר, והסיבה שחזר בו. וההקשר הישיר לפרשת א. ברלנד בזמנינו.

הסטייפלר זצ"ל כעשר שנים לפני פסק הבי"ד שכבר אז הועלו החשדות נגד … כתב לו מכתב תמיכה, ובעקבות פסק הביד"צ חזר בו הסטייפלר מההסכמה שנתן לו וכותב על… "טמא ומטמא חוטא ומחטיא… נכשלתי לפני כעשר שנים שנתתי לו המלצה".

כתבה מאותה תקופה בעיתון מעריב: (ג' אדר ב' התשמ"ד מתאריך 7-3.1984)

ביה׳׳ד החרדי הורה להרחיק  – ״טמא ומטמא, חוטא ומחטיא״ – כותב עליו הרב יעקב קנייבסקי

מאת: אבינועם בר יוסף
בית דין צדק, של העדה החרדית בירושלים, הורה להרחיק את מי שהיה ראש ישיבה מתפקידי חינוך של תלמידי ישיבות ומטיפול בבעלי תשובה לאחר שהואשם בביצוע מעשים מגונים עם בני שני המינים חלקם היו תלמידיו.

נגד הרב ח' הועלו חשדות דומים כבר לפני כ 10 שנים כאשר התמודד על תפקיד הרב הראשי לאחד מהערים החשובות. באותו זמן נחלץ לסייע לו הרב יעקב ישראל קנייבסקי זקן ראשי הישיבות ומי שנחשב לסמכות התורנית העליונה של עולם הישיבות הליטאי.
לפני כחודש, בעקבות פסק הדין של בית דין צדק. הוציא הרב קנייבסקי מכתב חריף ללא תקדים נגד הרב ח', בו הוא מבטל את ההמלצה שנתן.

העתק המכתב הגיע לידי העיתון:

״הן רבות אנחותי ולבי דווי על דבר שבעוונותי הרבים נכשלתי לפני כעשר שנים לתת המלצה להרב ח'״ — כותב הרב קנייבסקי, הוא מציין "כי אחר כך נתבררה האמת ונתגלה קלונו ברבים שהנ״ל נפל לבירא עמיקתא ולזרועות השטן", ומוסיף: "והוא טמא ומטמא חוטא ומחטיא אחרים רחמנא ליצלן וכבר התבררו הדברים לפני בית דין צדק של העדה החרדית שליט"א וגם דינא ופסק דין שחייבים לרחק אותו מתפקיד מחנך תלמידי ישיבה ומלהתעסק בבעלי תשובה והנני מבטל למפרע כל מה שכתוב שם בטל כחרס הנשבר, והנה הרב ח' הנ״ל אינו מכוון כלל לשם שמיים ואדרבא לתאווה יבקש נפרד, עושה מעשים נוראים לחלל שם שמיים והשם יתברך יציל את כולנו ממחבלים ומשחיתים את דרכם ומחטיאי הרבים רחמנא ליצלן ופסק-דין הבד"צ שריר בריר וקיים״.
המכתב של הרב קנייבסקי גרם לסערה בעולם הישיבות ורבנים רבים דורשים עתה להרחיק את הרב ח' מכל תפקיד חינוכי ומטיפול בבעלי תשובה.
אתמול, לא היה אפשר להשיג תגובתו של הרב ח'.
רבנים בעלי שם שהתבקשו להגיב, סירבו להתייחס לפרשה בפומבי וביקשו למנוע הפרסום, למרות שהנושא ידוע להם.

מלחמתו של מרן הגר"ע יוסף בח':
בתחילה היה ח' גאון נודע הידוע כמי שבקי עצום בש"ס ופוסקים
ומאידך למדן מופלג הצולל למעמקי העיון, והיה נחשב ככוכב עולה בשמי עולם התורה הספרדי שעתידו מובטח כא' מגדו"י בדור הבא. הוא כיהן בתוקף גדלותו זאת, כראש ישיבה לבחורים מבני עדות המזרח, והיה רב קהילה כריזמטי למאות בעלי תשובה ובעלי בתים בשכונות ת"א שהיו שותים בצמא מפיו המפיק מרגליות את דרשותיו נוטפות הצוף. חיבר עשרות ספרים חשובים ונכבדים, עליהם קיבל הסכמות מעשרות גדולי ישראל מהארץ והתפוצות, מכל החוגים העדות, ביניהם, ממרנא הקה"י זיע"א ומרבו המובהק הגרמ"ש שפירא זצ"ל ראש ישיבת באר יעקב (בה למד בבחרותו), וכן ממרנא הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בעל האג"מ ועוד עוד, אך טבעי היה, שלאחר שהגר"ע יוסף בשנת תשל"ג נבחר לכהן כראשל"צ וכרה"ר לישראל, ופינה את משרתו כרה"ר לת"א, שהמועמד הטבעי לכהונה משפיעה זו, יהיה ח' שאורו זרח בעיר, באותה עת בעוצמה רבה, אך באותו הזמן, הגיעו לאזני הגר"ע יוסף (זצ"ל) שמצודתו הייתה פרושה בכל סמטאות העיר, שמועות שאינם פוסקות וחשדות כבדים שמעשיו של ח' מכוערים.

בעקבות כך – ולמרות ידידותו הקרובה וצערו הגדול שראה בו באפן טבעי כת"ח מופלג (היחידי, כי לא מצא הגר"ע יוסף (זצ"ל) בת"א מישהו מתאים אחר) שימלא את מקומו וימשיך את דרכו בהרבצת תורה להמוני עמך בית ישראל שבעיר ת"א, הודיע חדות כי יתנגד נחרצות למועמדותו לרבנות העיר, מה שהוביל בסוף להסרת מועמדותו. 
בספר 'רבינו' מספר תלמידו ונאמן ביתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, ר' אליהו שטרית הי"ו כי מרן הגר"ע זצ"ל סיפר לו בצער רב "ראה כמה צדקו רבותינו שאמרו 'כי אפילו חסיד שבחסידים לא ממנים אפוטרפוס על העריות' ראה את פלוני (ח') שהפסיד את כל עולמו ועמלו, עקב שלא שלט ביצרו וכמה רציתי למנותו לרב העיר אבל הקדיח תבשילו וכו'. כעבור עשור שנים בתשמ"ג החל זרם עדויות ברורות לזרום מבחורי ישיבתו לגדולי התורה, שהפנו אותם לבד"ץ העדה"ח, שדנו ארוכות בסוגיא עד שחרצו את דינו בסכינא חריפא כ'חוטא ומחטיא'. (ישנה תשובה ארוכה בשו"ת יביע אומר למרנא הגרע"י זצ"ל שכל שהמטרה היא לאפרושי מאיסורא העיקר להלכה הוא כדעת להקת גדולי הפוסקים הסוברים שאין צורך לשמוע בעל דין ואין צורך שיעידו בפניו) בשלב זה הצטרפו רבים מגדולי ישראל, ביניהם מרן הקה"י זיע"א ורבו המובהק (של ח') הגרמ"ש שפירא ועוד רבים לצאת בחרב וחנית בכתב וע"פ כנגדו. כשניגשו להגר"ע יוסף זצ"ל בעניינו, לא אבה להצטרף לכתוב כנגדו בפומבי, באומרו כי בלא"ה נתפרסם טבעו האמיתי בעולם, קהילתו התפוררה (חוץ מקומץ קטן ועיוור שהמשיך ללכת אחריו) וישיבתו נסגרה על מסגר ובריח, התלמידים עזבוהו, ואין פה עוד 'לאפרושי מאיסורא'. ולכן עקב גדולתו בתורה של האיש סובר לנהוג בו דין 'אם ת"ח הוא כסהו כלילה' ולא דיבר בפומבי בשיעוריו נגדו. 

 הקשר הישיר לפרשת א. ברלנד:
סיפור הדברים שהובא לעיל על ח', שופך אור על אישיותו של האיש המכונה 'הרב אליעזר ברלנד מנהיג קהילת שובו בנים', שבעבר היו כמה רבנים שהביאו לו מכתבי תמיכה והמלצה לפני שנודע ברבים העדויות הקשות נגדו, ושרבני ברסלב יצאו בקריאה עליו שהוא "תועה ומתעה בעיקרי הדת ובפרט בענייני קדושה בדיבור ובמעשה, ושומר נפשו ירחק ממנו". ובימים אלו יושבים דיינים חשובים ועוסקים שעות רבות בגביית העדויות מעשרות קורבנותיו.

קריאת זקני אנ"ש נגד א. ברלנד

לאחר סיפור ההמלצה של מרן הסטייפלר לח', היו כאלו ששאלו את גדולי ישראל, "איך יכול להיות שיהודי שמקבל המלצה יתברר אח"כ כפושע"? ועל כך ענה אחד מגדולי ישראל:

"הנה קטע מדברי הגאון הצדיק רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק"ל, ממקורביו הגדולים של מרן הסטייפלר זיע"א תקרא אותם היטב מתחילה ועד סוף, (וזה מתרץ גם את כל השבחים שאמרו על ברלנד בשם גדול פלוני ואלמוני, ובוודאי את מה שאומרים בשם הסטייפלר. )(מקור הדברים בספרו של הגרמ"מ 'משמר הלוי' על זבחים ומנחות בפתיחה אות ב).
"רבים שואלים, הנה יש ארגונים אשר מופיעים תחת הכותרת 'בנשיאות', או 'בהדרכת', או 'בעצת', או 'בהכוונת', או 'בהוראת', וכיו"ב, של גאונים גדולים וצדיקים מפורסמים, ואם כן הלא כבר אפשר לסמוך עליהם? ואיך זה יתכן לחשוד בהם שמעשיהם אינם רצויים והם מקלקלים ומכשילים ומשחיתים ומטמאים, רח"ל?

"ותשובה לשאלה הגדולה הזו למדנו מדברי מרן הקהילות יעקב זיע"א, בספרו הקדוש 'חיי עולם' [חלק שני, פרק ח], יעויין שם בכל דבריו הקדושים, וסיים שם וזה לשון קדשו: "ואפילו חיבור שיש עליו הסכמות מחכמי התורה – אין זאת אומרת כלל על הגינות הוראות החיבור כידוע, ואין רצוני להאריך רק אעתיק מש"כ הגאון מהרש"ם ז"ל בתשובותיו, ח"א סימן ק"ט, וז"ל: הן נשלח אלי ספר וכו' וגם אני הסכמתי עליו בראותי אפס קצהו וכו', וכאשר עיינתי ראיתי כי כל רוח דעת אין בקרבו, עיי"ש כל הסימן", עכ"ל מרן הקהילות יעקב זיע"א.
"וקל וחומר: ומה ספר שהיה בשלמותו לפני הגאון השר המסכים, וכתב עליו מכתב הסכמה, מודיע לנו הגאון המסכים כי נכתבה ההסכמה 'רק בראותי אפס קצהו', 'וכאשר עיינתי ראיתי כי כל רוח דעת אין בקרבו', אם כן קל וחומר כשהמדובר לא בספר גמור אלא בהסכמה על ארגון או מוסד וכו', הלא ברור שאין בדברי המסכים שום הסכמה על מה שיעשה בעתיד.
וכבר שאלנו כמה פעמים מגדולי דורנו שליט"א הבאים על החתום ועל ההסכמה למוסדות ואישים מסויימים: והא קא חזינן שעשו דברים לא טובים וכו', ואמרו שאין זה כלל וכלל שום הסכמה על כל מעשה שיעשה, ובודאי שלא הראו להם מראש וכו', והרי זה (ההסכמה) רק כהודעה באופן כללי שחזקת כשרות יש לו, אבל כשאתה רואה בעיניך מעשים פסולים – האם על זה הסכמנו ח"ו? עד כאן מדברי הגדולים שליט"א, ודוק היטב היטב בזה". עד כאן לשון ה'משמר הלוי' זצ"ל.

יוצא איפה שכל מה שהביאו בשם רבנים וצדיקים על מעלותיו של א. ברלנד, אין לכך שום תוקף היות והתברר לאחר מכן שהוא נגוע במעשים פסולים, מה שאותם רבנים לא ידעו בזמנם. האם על כך הסכימו???

 

להשאיר את ההערה שלך

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d7%96%d7%a7%d7%a0%d7%99_%d7%95%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%99_%d7%91%d7%a8%d7%a1%d7%9c%d7%91_%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%94_%d7%90%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%94