רבי אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מטולטשין זצ"ל
בכ"ט כסלו חל היארצייט של רבי אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מטולטשין זצ"ל, אשר היה ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל.
רבי אברהם נולד בשנת תר"ט, לאביו רבי נחמן חזן, המכונה בפי חסידי ברסלב רבי נחמן טולטשינער (מהעיירה טולטש´ין), 4 שנים לאחר פטירת מוהרנ"ת זיע"א. ר' אברהם היה מגדולי חסידי ברסלב בדורו. וקירב עשרות אנשים לדעת רביה”ק. היה גאון אדיר ובקי עצום בתורת הנגלה והנסתר, היה עובד ה' גדול והיה מתבודד מחוץ לישוב משבת לשבת. על גאונותו העצומה, העיד רבי שמע´לה זליכובר (ר"מ בישיבת חכמי לובלין) באמרו כי רבי אברהם היה בקי נפלא בתורת הנגלה והנסתר גם יחד.
האדמו"ר מראדז´ין, אהב להשתעשע עמו בדברי תורה, בהכירו את גאונותו. מקובל, כי בשנת תרמ"ח כאשר גילה האדמו"ר מראדז´ין את החילזון שממנו עושים את התכלת הוא הציג לפני רבי אברהם את הוכחותיו לתגלית, ענה לו רבי אברהם: "יש לי סימן טוב יותר, שכן הדבר רמוז במגילת סתרים". מגילת הסתרים, אותה גילה רביה"ק רבי נחמן מברסלב זצוק"ל לתלמידיו רבי נתן ורבי נפתלי, עברה מדור לדור מאיש לאיש, לגדולי חסידי ברסלב. רבי אברהם זכה לקבלה מפיו של רבי אהרן מליפאוויץ תלמידו של רבי נפתלי. מסופר כי לפני פטירת רבי אברהם, בעת שכבר היה חולה מאד, נכנסה צירל, בתו של רבי אהרן ליפאווצקר, שהיה זה שהעביר לו את מגילת הסתרים, אל רבי אברהם ואמרה לו שישתדל למסור למישהו את מגלת הסתרים, כי כך מקובל מרביה"ק שאחד בדור צריך לדעת אותה. אולם רבי אברהם היה אז כבר חולה מאד ואבד כבר את כח הדבור, (ולא נודע אם מסרו ולמי מסרו, יש הטוענים כי העביר את מגילת הסתרים הלאה אך אין שום סימוכין לשמועה זו).
באחת מנסיעתיו מארץ ישראל לאומן עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר מראדז´ין ששכנעו להטיל פתיל תכלת על פי תגליותיו. בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם.
בשנת תרנ"ד, עלה רבי אברהם להתגורר בארץ ישראל – לאחר שנתן גט פיטורין לאשתו שלא הסכימה לעלות עימו – והתיישב בירושלים, בה גר במשך כ-20 שנה, כאשר מדי שנה היה נוסע לאומן לראש השנה, חוזר, נודר שלא יצא שוב ומתיר את נדרו – מגודל געגועיו לציון – מדי ערב ראש השנה. נסיעתו האחרונה לאומן הייתה בחודש אב של שנת תרע"ד, בעקבות מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה תקופה, לא יכול היה לשוב לארץ ישראל ונשאר באומן עד יומו האחרון. מתבודד ומקרב עוד ועוד אנשים לדרך רביהק. מוסר עוד ועוד שיחות, מחזק עוד ועוד לבבות לעבודת הבורא. על קדושתו ופרישותו העיד אביו, אחד ומיוחד רבי נחמן מטולטשין, שאמר לו אברהם, חוץ לארץ אינה סובלת את פרישותך. ברח לך לארץ ישראל.
עד זמנו של רבי אברהם, לא נכתבו השיחות שהיו נאמרות אצל גדולי חסידי ברסלב, אלה הועברו מפה לאוזן. משראה רבי אברהם שבמשך השנים פוחת הדיוק בשיחות – שהוא הוא עיקרן – נטל על עצמו לבררן ולהעלותם על הספר. רבי אברהם, הנחיל את תורת ברסלב לדורות הבאים. לאחר מות אביו החל להעלות על הכתב את הסיפורים והמסורות ששמע ממנו. הסיפורים אלו היוו את הבסיס עבור סדרת ספריו כוכבי אור. הוא, שהיה אמון על דיוק במסורת, על העברת כל שיחה תוך שימת לב ודגש על איך היא נאמרה, דייק כמלא נימה בהעברתו מדור לדור את השיחות, המדייקים ומסבירים פעמים רבות את כוונת רבי נחמן מברסלב זצוק"ל, ובהקדמתו לכוכבי אור, (אנשי מוהר"ן ראשית דבר) תיאר את רמת הדיוק אליה שאף בעת כתיבת הספר: "ואחר כל אלה גם את הדברים אשר שמעתי מהם בדרך ההשתלשלות מפה לפה, שלא נודע לי היטב מי ומי האנשים שהגיע אלי הסיפור על ידם, לא רציתי לכתוב מפחד הטעות השכיחים בסיפורים אלו".
רבי אברהם, אמן הלשון, ניצל את כשרונו הברוך על מנת להנחיל את תורת ברסלב לדורות הבאים. הוא, שהיה אמון על דיוק במסורת, על העברת כל שיחה תוך שימת לב ודגש על איך היא נאמרה, דייק כמלא נימה בהעברתו ובהקדמתו לכוכבי אור, (אנשי מוהרן ראשית דבר) הוא כותב ואחר כל אלה גם את הדברים אשר שמעתי מהם בדרך ההשתלשלות מפה לפה, שלא נודע לי היטב מי ומי האנשים שהגיע אלי הסיפור על ידם, לא רציתי לכתוב מפחד הטעותים השכיחים בסיפורים אלו (וכנודע מדברי מוהרנת זל בענין מאמר חזל שהתירו לכתוב תורה שבעפ)… תורת ברסלב, המבוססת על התורה שבכתב שבה, כפי שהיא מבוססת על התורה שבעל פה שבה, העבירה מדור לדור את השיחות, המדייקים ומסבירים פעמים רבות את כוונת רבינו. עד זמנו של רבי אברהם, לא נכתבו השיחות, אלא הועברו מפה לאוזן. משראה רבי אברהם שבמשך השנים פוחת הדיוק בשיחות – שהוא הוא עיקרן – נטל על עצמו לבררן ולהעלותם על הספר.
למידת הדיוק שלו, נוכל להביא את הדוגמא הבאה: רבי אברהם נשאל פעם לגבי נכונותה של שיחה שאמר רבי נתן ארץ ישראל, ארץ ישראל. אבער אומן… (=אבל אומן…) כלומר, שרבי נתן התכוון להפליג מאד בחשיבותה של העיר אומן. רבי אברהם אישר את נכונותה, אך אמר כי לא אמר זאת (את המילים אבער אומן – אבל אומן) בנימה מפליגה כל כך…
בין ספריו:
אבני"ה ברזל – סיפור התקרבות מהרנ"ת, הספר נקרא "אבניה ברז"ל" על שם רבי א'ברהם ב'ן נ'חמן, ורבי י'שראל ה'כהן. נלקט ע"י ר' שמואל הורביץ.
'ביאור הליקוטים' – חיבורו העיקרי של רבי אברהם הוא ספר 'ביאור הליקוטים', ביאור עמוק ונפלא על ליקוטי מוהר"ן, אותו כתב משך שנים ארוכות כקונטרסים, חלקו התפרסם בחייו, בהקדמתו ל'ביאור הליקוטים' העלה רבי אברהם את שמונה עשר הכללים ללימוד ליקוטי מוהר"ן, אותם ניסח בקצרה, מאוחר יותר, רבי שמואל הורביץ – הדפיס את הספר.
חכמה ותבונה – ביאורים ורמזים עמוקים על ספר "סיפורי מעשיות". בראש הספר יש מאמר מגדולת רבי נחמן ותלמידו רבי נתן. נלקט על ידי ר' שמואל הורביץ ונדפס בשנת תשכ"ב בבני ברק על ידי נתן צבי קניג זצ"ל, הכתבים נעתקו ברובם על ידי ר' נתן בייטלמכר, חלק מהכתבים נעתקו מכתבי תלמידיו, בספר צורפו גם כל ביאוריו הפזורים בספריו המבארים וסובבים כל סיפורי מעשיות.
ימי התלאות – קונטרס ובו סיפורי התלאות שעברו על מוהרנ"ת ועל חסידי ברסלב בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט, בעת מחלוקת סאווראן. בסופו מצורף לקט השמטות שלא ניתנו לפרסום מהספרים חיי מוהר"ן וימי מוהרנ"ת. נדפס בשנת תרצ"ג על ידי ר' שמואל הורביץ.
כוכבי אור – מעשיות מרבינו הק' ותלמידיו. הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תרנ"ו, בשנת תרצ"ג נדפס על ידי שמואל הורביץ בתוספת מרובה מכתבי המחבר. הספר מחולק לארבעה חלקים: אנשי מוהר"ן – יספר מגדולת אדמו"ר ותלמידיו הקדושים. אמת ואמונה – ירבה לעורר ולחזק באמיתות האמונה ובגנות ספרי מינין. חכמה ובינה – מגלה רזין טמירין בשורש קדושת אדמו"ר נ"ע. ששון ושמחה – תפילות נוראות עם ביאורים נרחבים בגדולת הששון והשמחה.
שיחות וסיפורים – ביאורים עמוקים והקדמות בדברי רבי נחמן מברסלב בתוספת סיפורים מתלמידי רבי נחמן (כיום הספר מחובר לספר כוכבי אור בכל ההוצאות), הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תער"ג, בשנת תרצ"ג יצא לאור מחדש בתוספת מרובה על ידי ר' שמואל הורביץ.
אמונה בידיעה רוחנית (לא הופיע בדפוס) – לפקח עינים להסתכל בזיו נועם האמונה בהשתלשלות העולמות ובהמשכת אורו יתברך מעילא לתתא, והוא ספר עמוק מאוד אשר לא כל מוחא סביל דא מרוב עומק המושג.
רבי אברהם היה רבו של רבי לוי יצחק בנדר, ממחדשי חסידות ברסלב בארץ ישראל לאחר השואה האיומה, וגם רבם של רבי אליהו חיים רוזין, ר' ישראל כהן, ר' שמואל מאיר אנשין, ר' יעקב צבי פילמר, ועוד. גיסו וחברו היה רבי אלתר טפליקר. בראש השנה שנת תרע"ח, נפל רבי אברהם למשכב. מיום ליום גברה חולשתו, עד לימי חנוכה ובכ"ט כסליו תרע"ח, יצאה נשמתו הקדושה לגנזי מרומים. רבי אברהם נטמן בבית החיים החדש בעיר אומן, ועל מצבתו, אז, נרשם רק פ"נ ר´ אברהם בר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל.
בית החיים החדש (שאינו חדש כל כך) באומן נהרס והמצבות שבו נעלמו. קבריהם של רבי נפתלי, רבי אברהם בר"נ, רבי געצ´י ועוד גדולי ברסלב נעלמו ואיש לא ידע את מקום קבורתם, עד שנת תשנ"ט. אז, נסע הרב ישראל מאיר גבאי עם יואל שטרקס, בנו של רבי נחום שטרקס ואחיו של רבי נחמן שטרקס (סבו של יוסל´ה שוחמכר) שבביתם התארח רבי אברהם פעמים רבות ואשר זכר עדיין את רבי אברהם ואת מקום קבורתו. בעזרת תצלומי אוויר ועדותו של יואל שטרקס, התגלה שוב קברו של רבי אברהם 'אגודת אהלי צדיקים' הקימה עליו מציבה חדשה.