לשבט או לחסד: מאמר דעה מיוחד מפעיל קירוב רחוקים

פעיל קירוב רחוקים מהעיר בני ברק, מגולל במכתב מיוחד לפעילי המאבק ובגילוי לב על תחושותיו, ועל הקושי להסביר ולקרב את אחינו התועים בגלל חילול ה' הנורא שגרם ברלנד. התקווה לכל זה, כך הוא כותב – היא המערכה שקידשו רבני, וחסידי ברסלב,
בא. ברלנד.

עדים אנו לתופעה מבורכת שכמותה לא התרחשה זה מאות בשנים. כאשר יהודים מסורים מקיימים את חובתם עלי-אדמות כבחירי-הבריאה כיצוריו של יוצר – הכל, ומפרסמים ללא חת את דבר ה' ברמה כנגד זייפנים ומדיחים, למרות שהללו בסה"כ אנשים מן השורה אשר לא נושאים בתואר ומשרה כלשהי, ועדת חסידים אף לא עומדת מאחורי גוום. וכן למרות עיסוקים שונים המאפיינים אנשים מן השורה ברוח ובגשם, מניחים הכל בקרן-זווית ועוסקים בחיי-עולם. זאת ועוד, מתוך מסירות נפש כאשר הם מפקירים מנגד את שמם הטוב הנתון בידי משמיצים קטנים "מחבלים כרמים" העושים בו כטוב בעיניהם, תוך איומים וחרופים, ואף עד כדי סכנת נפשות של ממש הגיעו. ולמרות זאת ממשיכים אותם גבורי-כח בעוז ותעצומות להניף בגאון את דגל מלחמת הקודש. כה לחי!

——–

אך, דא עקא, מנגד, ישנם רבים אשר יאמרו: "מה לי הכא ומה לי התם?" יושבים הם בקרן-זוית משל היה זה "ישחקו הנערים לפנינו" ו"נראה כיצד יפול דבר". "מה לנו כי נכניס את ראשינו"?. ואף מגבים את עצמם ב'טענות רוחניות' ממינים שונים, כלשון הרע ומחלוקת, קללה וברכה, חיים ומוות, וכן על זה הדרך.

בשורות הבאות הייתי רוצה לקרוא לאלו שעדיין לא זכו להיטפל לעושי מצווה בצבא האמונה ואינם מצטרפים למערכה, לראות את הדברים מזווית פחות מוכרת ליהודי-חרדי מהשורה, ואולי על ידי זה תחלחל האמת הכואבת הזועקת בקול גדול, כי "דמי אחיך צועקים אליך מן האדמה"!

———

ובכן, זיכני השי"ת להיות משלוחי מצווה ולהימנות על פעילי "הקירוב"- היינו להצית באותם נשמות תועות, תינוקות שנשבו, את הניצוץ האלוקי הנפלא הלוחש בקרב כל יהודי ויהודי, ואף לזכות לקרבם "לפני הר-סיני" לקבלת עול תורה ומצוות בפועל ממש. התהליך העובר על אותם אחים תועים אינו פשוט כלל ועיקר, ונדרשת עבודה עדינה ואיכותית ע"מ לזכותם להכיר את מי שאמר והיו הם, 'קשים לקנותם ככלי זהב וקשים לקנותם ככלי זכוכית' עולם התוהו ה'חילוני-חולני' בו הם חיים הנו כידוע ההפך הגמור בתכלית לעדן תורה ומצוות! אי-לכך כאשר באים אנו בדברים עם אחד מהם, מיד בוחן הוא את העניין במשקפיו הוא, במושגים המושרשים אצלו, ואלו הם כלי-המדד לברר את ה'סחורה' אותה אנו מציעים לו.

ומה הם אותם כלים תשאלו? ובכן, לצערינו לרוב אותם כלים זו לא פחות מאשר התקשורת הארורה! כאשר כל ינוקא בשוקא 'גדל' על ברכיה מימי ינקותו, 'שואב' ממנה את זוהמתה, והיא היא המעצבת את דעותיו והשקפותיו. ממילא כאשר בא לדון עמנו, הכל נמדד 'לפיהם ולפי כזבם'… ומהי אותה 'תקשורת? אותה תקשורת הינה אוסף של 'דרמות' 'חשיפות' 'פרסומות' ושאר מרעין-בישין המשתלטת על מוחו וליבו של הצופה ועושה בו כבתוך שלה!

כידוע אחד מעיקרי קיומה של אותה תקשורת הם 'ספורים חמים' כלשונם, דרמות מטלטלות וחשיפות מביכות על אישים או חברות שככל שתגדל ה'דרמה' ו'החשיפה' כן תגדל קיומה של התקשורת! ממילא גם כלפינו – כפי שהתקשורת מציגה את הציבור החרדי כך ממהר הצופה להסיק את מסקנותיו ועי"ז הוא 'מכיר' כביכול גם את מי שאמר והיה העולם שלדידו אלו הם מייצגיו עלי-אדמות…

עכשיו שערו בנפשכם כאשר התקשורת במשך מספר שנים 'דַשַה' השכם והערב ללא הפסקה בזוועותיו של אותו מרשיע-ברית, היש הסקת מסקנות יותר ברורה מזו?

ובפרט שההבלטה על כך שהוא ,עפ"ל, "אחד מגדולי המנהיגים בציבור החרדי"?

מה שמעצים את ה'דרמה' והופך אותה ל'פיקנטית' בהרבה.

[האם ידעתם למשל שהכתורת ביום בו התפוצצה הפרשה הייתה "אדמו"ר חרדי מפורסם נתפס וכו'…"]

וחמור העניין שבעתיים כאשר אותו אחד מתעטף ב'איצטלה דרבנן' מהודרת על כל המשתמע מכך: בטלית, בגד ירושלמי מסורתי, פאות וכו'. והתקשורת מדגישה שהכל מתרחש ב"מאה שערים" ובביתר – שהם ריכוזים חרדיים מובהקים אשר לא מותירים ספק אצל הצופה, ומחזקים אצלו את התפיסה שלא מדובר באיזו 'כת הזויה ונידחת' אלא חלק אינטגרלי מהציבור החרדי, או אז הסיפור מקבל במוחם משנה תוקף של "חרדי אותנטי" ש"נראה בדיוק כמוכם".

——–

וכאן מגיע החלק הקשה: כאשר אותם אחים תועים לא מבדילים בדקויות שבתוך עולמינו פנימה, ומה שאצלינו מוגדר וברור לכל זאטוט אצלם מתקבל כתמונה כוללנית וכקהילה אחת גדולה המיוצגת ע"י מספר גוונים, כאשר כל אחד 'אחראי' למעשי חבירו… (לשם דוגמא: כפי שאנו, לא מבדילים בין מיליוני הערבים למיניהם..)

ממילא מתערבלים אנו במשא ומתן אשר קצהו לא נראה באופק. שוב אנו נאלצים לגמגם לבן-שיחנו ש"הוא לא בדיוק משלנו" ו"אצל החילונים זה קורה הרבה יותר" אבל… הדרמה האנושית, והתמונות הרצות על המרקע חזקות הרבה יותר מכמה משפטים מגומגמים שלנו… והוא בשלו "זה אתם וזה הרבנים שלכם"… ה"י.

——–

אך ישנו דבר אחד שמחלץ אותנו וגורם לאותו תועה לקרב את דעתו אלינו. ברגע שהוא קולט שבאמת הציבור החרדי זה משהו אחד ומיוחד ואותו מנוול הוא מתחזה עלוב שהציבור כולו מוקיע ומקיא אותו! או אז נחה דעתו והוא ב"ה פותח את ליבו לדברי ההוד והזוהר המשיבים את ישראל לאביהם שבשמיים.

ועוד נקודה, כידוע לכל, שאותה כת רובה ככולה מורכבת מבעלי-תשובה. ואף יחצ"ני השקר הציגו בתחילת התפוצצות הפרשיה את העניין כלא פחות מאשר "רדיפה של הממסד והתקשורת כנגד עולם התשובה" כאשר כביכול אותו נבל הוא 'גדול המחזירים בתשובה' מה שמציב תמונה מעוותת בתכלית לאותם אחים תועים כביכול כך ייראו חייהם העתידיים כ'חוזרים בתשובה'…

אז אנא יהודי יקר! אל נא תעמוד מנגד! "קול דמי אחיך צועקים אליך מן האדמה"! גם נשמתם כמהה להתקרב לכור-מחצבתה, ואף אם לא זכית לכתת את רגליך בערי השדה בידך הדבר אם לשבט או לחסד!

תזכו למצוות

"אל תיראו ואל תחתו"

תחזקנה ידיכם במלאכת הקודש

א.י.י.

בני-ברק