ההקשר האקטואלי בין תורת 'אחד היה אברהם' למלחמה בא. ברלנד.
בסוף הספר ליקוטי מוהר"ן, בחלק הראשון, ר' נתן מביא כמה תורות שנוספו על כל התורות המובאות בספר כסדר, אחד מהם הוא תורה הידועה בשמה –
"אחד היה אברהם".
וזה לשון התורה:
'אחד היה אברהם' – שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד. שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם. וזהו: 'אחד היה אברהם'.
וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת ה', אי אפשר לו לכנוס כי אם על ידי בחינת שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם. ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או חותנו ואישתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל.
רק יהיה בבחינת: 'אחד היה אברהם' כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל.
יוצא מהתורה הנ"ל, שעיקר עבודת ה' של האיש הישראלי הוא על ידי שיהיה "אחד" ויעבוד את ה' בעבודה עצמית לבדו.
אך דא עקא שכדי לדעת, להבין, ולברר, את הדרך הנכונה והטובה בעבודת ה' ,כדאי ואף צריך לשמוע ולקבל מהתלמידים, שהם קיבלו מרבותיהם שהיו תלמידים בעצמם ומרבותיהם הלאה, עד רבינו הק', וכך האדם יכול לקבל עצות והדרכות מעשיות כיצד ואיך לעבוד את ה'. ועדיין גם כשאדם מקבל, ושומע, את הדרך בעבודת ה' מהתלמיד, בעבודת ה' עצמה – אם זה בתפילה, בהתבודדות, וכן הלאה הוא בבחינת 'אחד היה אברהם' שהוא כביכול יחידי בעולם, ואין מי שיכול היום להגיד לו מלבד רבינו הק' איך להתנהג בעבודת ה' למעשה כל עוד הוא מתנהג לפי השו"ע. כך התנהגו ועבדו את ה' כל אנשי שלומנו רבות בשנים.
עד שהגיע א. ברלנד.
ברלנד בעצם ניסה להרוס בברסלב כמה תורות, בניהם את התורה של 'אחד היה אברהם'. הוא הסביר שכדי לעבוד את ה' באמת צריך להתבטל אך ורק אליו, ולהתנהג רק לפי שגיונותיו והדרכותיו, ובלי זה אתה בעצם לא עובד את ה'. הוא התלבש במושג ששמור ליחידי הדורות – "צדיק הדור", וכך בעצם הוא הצליח לבלבל הרבה שלמדו וידעו את מה שרבינו הק' מדבר על צדיק הדור שהוא מקור עבודת ה' והוא נותן עצות, וכאילו הכל מכוון אליו היום ח"ו וכך להדריך ולהשתלט על סדר היום של תלמידיו.
הרבה מגדולי אנ"ש ואף מאנ"ש הפשוטים ששמו לב לשיבוש שא. ברלנד מחולל בברסלב, יצאו נגדו בגלוי על כך, ואף הזהירו את תלמידיהם ואת המקורבים עליהם להתרחק ממנו, ובאמת הרבה מאלו שהתקרבו ל'שובו בנים' נטשו אותה אחרי שהבינו בדעתם שחל כאן שיבוש חמור בתורת רבינו הק' שציווה "שעל כיסאו לא יישב זר". מעבר לכל הפרשיות החמורות שעשה והתנהגותו המטורפת.
השיבוש החמור שברלנד החדיר לברסלב, גרם 'לפיצוצי משנה' וכך יצא שישנם כאלו בברסלב שאמנם לא מדברים על עצמם כ'צדיק הדור', אלא מסבירים שכל העבודת ה' שלך צריכה להיעשות רק על ידי הדרכותיהם וההסברים שלהם לתורת רבינו, ההיפך הגמור מתורת 'אחד היה אברהם'.
ואחד הדברים היפים במערכה הזאת שנהיה ברור בתוך ברסלב פנימה שכל המושג שמישהו מבחוץ ולא משנה מה גדולתו יתערב וידריך בחיי עבודת ה' של השני כל עוד אינם נוגדים את המסורת המפוארת של אנ"ש, זה ההיפך הגמור ממה שרבינו הק' רצה. וכמו שרבינו הק' אמר: "ניצחתי ואנצח גמרתי ואגמור", אנו סמוכים ובטוחים על כוחו של 'צדיק הדור' האמיתי שבסופו של דבר ינצח, ויגמור את תיקון העולם.