ירושלים יום א' ט' בשבט תשע"ז לסדר "מחה תמחה את זכר עמלק"
לכבוד אנשי "קו ברסלב" לוחמי מלחמת ה' בעמלק.
ברוכים אתם לה' כי באתם לעזרת ה' בגיבורים.
לקראת יום השלושים לפטירתו של הגאון ר' משה שפירא זצ"ל, שיחול מחר יום י' בשבט גמרתי בנפשי, לפרסם את הדברים ששמעתי במו אזני מפי ר' משה, נגד האיש הפרוע לשמצה שטוף זימה עד לצוואר ועד בכלל "אליעזר ברלנד" ר' משה הפליג בגנותו והטיח כלפיו וחבר מרעיו דברים כדרבנות בחריפות רבה.
לפני ששה חודשים נועדתי לשיחה עם ר' משה בליל שישי אור ליום ח' באב תשע"ו, הפגישה התקיימה מיד לאחר שהשמיע שיעור ברבים בביהכנ"ס "משכן משה" בשכונת "רמת שלמה", שיעור זה היה השיעור האחרון בחייו בפני ציבור.
בפגישה זו השתתף אדם נוסף, איש רב פעלים, הפועל רבות בקירוב רחוקים, במהלך השיחה נפרסה לפניו יריעה רחבה על מעשים מכוערים המכילים בתוכם, שלשת העבירות החמורות בתורה שעבר איש התועבה ברלנד.
מאזינים יקרים! לא ניתן לתאר את הבעת הפנים של ר' משה, בעת שדיבר על האיש הנאלח הזה, ארשת של כאב ודאבון, סלידה וגועל היתה נסוכה על פניו המיוסרות, עד לרגע זה מהדהדות באוזני האנחות והאנקות של ר' משה, על התועבות של אותו האיש, זה היה מחזה מחריד ומצמרר.
ואלה הדברים אשר השמיע ר' משה בסערה: "מזה דורות לא קם בישראל כקליפה הטמאה הזאת, הרשע הזה טמא ומטמא, הוא טימא משפחות הרס והחריב את חייהם, כבר בשנת תשע"ב הוצגו לפני עדויות מפי הנפגעים עצמם, שינמק בכלא עד יומו האחרון".
כשספרתי לו שמתנהלת נגד ברלנד מערכה גלויה, נענה ואמר: "זה לא מספיק לערוך מלחמה נגדו ע"י טלפון, חוברות, ועלונים, חייבים לזעזע את העולם! צריך להכריז על עצרת תפלה המונית ברחובה של עיר, לא לחשות עוד, למה מחשים אוי ואבוי לנו". (עד כאן הדברים כהווייתן)
אחינו בני ישראל הנוכל להישאר שאננים נוכח דבריו החוצבים להבות אש, של הגאון המופלא ר' משה שפירא זכרונו לברכה?
עורו מתרדמתכם ובואו לעזרת ה' בגבורים, חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תחתו ויהא ה' בעזרתכם!
הכותב בלב קרוע ומורתח,ועיני נשואות לקל עליון, שיכלה במהרה את הקוצים מכרם ישראל, ויערה רוח טהרה ממרום, או אז יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם.
נ.ב. יהא מכתב זה לעילוי נשמת ר' משה בן ר' יצחק מאיר (שפירא) זיע"א
ת. נ. צ. ב. ה.