לבשתינו ולחרפתינו!
סערה ציבורית אדירה מתחוללת במחנה החילוני, בעקבות המעשה המביש של ביקור חברי כנסת חרדיים אצל ברלנד, גם השכל החילוני אינו מסוגל להבין איך יהודי חרדי ששומר על עשרת הדברות, מהין לבוא ולבקר, ואף להצטלם עם אותו נבל לאחר תועבותיו הידועים.
מה נענה ומה נצטדק נוכח חילול ה' האיום כשחברי כנסת חילונים זעקו לחברי הכנסת ליצמן ופרוש: "הרי אתם אמורים לשמור על גדרי הצניעות המחמירים, איך אתם לא מתביישים?".
חובתנו כפולה ומכופלת לעמוד ולהכריז בריש גלי את דבר התורה, כי האיש המכונה אליעזר ברלנד הוא תועה ומתעה בעיקרי ויסודי הדת, וחוטא ומחטיא בתועבות החמורים ביותר, ואין לנו, בני הציבור החרדי, חלק ונחלה באיש רשע זה.
אני זוכר שכשהייתי ילד והמלמד בחיידר לימד על ארבעה דרגות הטומאה (בלימוד פרק ח' של משניות ברכות) כשהכלל הוא שטהור שנוגע בטמא נטמא בדרגת טומאה כלשהי, שאלתי: אם מתקיימת השפעה שעוברת מאחד לשני למה לא יקרה להיפך שהטהור יטהר את הטמא, מדוע ההלכה היא שהטמא מטמא את הטהור?
עד היום חרוטה אצלי תשובתו הממחישה של המלמד: כאשר מישהו נוגע בזבל – באידיש הוא אמר: "פאשמירטזאך" שתרגומו המילולי הוא "מתמרח", האם הזבל מתנקה או שהנוגע מתלכלך?
לענייננו: המצב של ברלנד הוא שלא ניתן יותר בשום אופן לשקם את תדמיתו הציבורית אלא להיפך. כאשר אדם נכבד כלשהו בא אתו במגע – לא ברלנד הוא זה שבעקבות כך מתנקה אלא שאותו אדם הוא זה שבעקבות המגע עם ברלנד "מתלכלך".
עם כל הסרבול והתסכול שבהתמהמהות הוקעתו המוחלטת – זו האמת הפשוטה והמשמחת. ליחצני שובו בנים – לא יעזור יותר כלום. לנצח. את הבטחון שלנו אנחנו יונקים מפסוק מפורש במשלי המתייחס לסוג התועבות שברלנד חוטא ומחטיא בהם כל אימת שהדבר מתאפשר לו. תפתחו את ספר המוסר של החכם מכל האדם, ספר משלי פרק ו' בפסוקים ל"ב ול"ג, אחרי שמתואר החטא מגיע תיאור העונש: "נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תימחה"!!! ומפרש המצודות דוד: "נגע וקלון ימצא – מן השמים ימצא נגע, ומן הבריות ימצא קלון. וחרפתו לא תמחה – לא תהיה נשכחת!!!". אתם יכולים לכלות את ממונם של בני קהילתכם האומללים לשכירת משרדי יחצנות ופרסומת אך לאורך כל הדרך לאבדון – אתם תעשו אך ורק 3 דברים: טעויות, וטעויות, ועוד טעויות. כי "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה נגד ה'", וכשמנסים לדחוף בכוח אדם מתועב לכותל המזרח של היהדות ולהציג נבל שבנבלים כצדיק יסוד עולם – התורה בעצמה מתקוממת ולוחמת, וכנגדה – עדיין לא קם הכוח שיוכל לה! אשרינו שאנחנו בצד הנכון!