כפי שזכור לכולנו, בהוראת זקני וחשובי חסידות ברסלב התבקשו כלל חסידי ברסלב להתפלל ולפעול שהמתועב אליעזר ברלנד, חוטא ומחטיא ללא כל בושה שמצפה להתקבל שוב בציבור כלא פחות מ"צדיק הדור", לא יגיע כלל לאומן, ושאם יצליח מעשה שטן והוא בסופו של דבר יגיע, כי אז יש לקדם את פניו בקריאות בוז וגנאי: "צא טמא!" "צא טמא!", כיאה וכנאה ל"פורץ גדרי תורה והלכה וחוטא ומחטיא בשאט נפש בחמורות שבחמורות", כלשון מכתבם של גדולי זקני החסידות.
הרבנים גם דחפו ועודדו לעשות את כל המאמצים המשפטיים בכדי למנוע את הגעתו לאומן, וכך אכן נעשה. פעילות שברוך ה' מנעה את יציאתו מהארץ לכמעט יממה.
בסופו של דבר, אחרי הפעלת מניפולציות רבות, שוחד ושלמונים, הצליחו חסידי המתועב, בעיקר בגלל סמיכות העיתוי לתאריך השחרור הרשמי בעוד שבועיים, להשיג עבורו אישור יציאה מהארץ, וברלנד הגיע לכיכר פושקינא באומן שעות ספורות לפני החג, מלווה בעשרות בריונים המכים ללא הבחנה בכל מה שמונע את דהירת השיירה.
אלא שמה שמתברר הוא כי כל שרשרת ה"ניסים", במרכאות כפולות ומכופלות, שהובילו להנפקת האישור – היו באמת באמת ניסים ונפלאות. זה לא היה, כפי שחשבנו, "מעשה שטן", אלא ממש ממש "מעשה שמיים"!
הגעתו של ברלנד לאומן – היתה ממש הגעתו למרכז האחד והיחיד בעולם שלשם מתנקזים חסידי ברסלב מכל קצוות תבל, אך ורק כדי להתבזות שם קבל עם ועולם בצורה הכי מכוערת ונבזית. גררו את הפושע לכיכר העיר – רק בשביל לתלות אותו על עץ גבוה חמישים אמה לעיני כל.
בראש ובראשונה: מיד כשנודע שברלנד מתכונן להתפלל ב'קלויז', בית הכנסת המרכזי באומן שם מתפללים למעלה מ-5 אלף איש מדי שנה, הוחלט על ידי גדולי זקני וחשובי הרבנים בברסלב, כאלה המתפללים באותו בית כנסת במסירות נפש מאז היווסדו ורואים בכך מעין חובה, שלא ניתן בשום פנים ואופן לקיים את התפילה יחד עם אותו מתועב והקימו, תוך שעות, בית כנסת אלטרנטיבי שנקרא ה'קלויז הגולה', עם מקומות ישיבה לכ-700 איש. המדובר הוא ברבנים: האחים הצדיקים ר' שמעון שפירא, ר' נתן דוד שפירא ור' יעקב לייב שפירא, הגאון החסיד ר' משה קרמר, הגאון החסיד ר' צבי חשין, הרב החסיד ר' אברהם יצחק כרמל, הרב החסיד ר' אלימלך זילביגער, הגאון החסיד ר' יעקב שלמה מוזסון, ועוד. כשמי שמארגן את הקמת המנין החדש הוא הרב החסיד ר' אפרים נחמן אנשין, אחד משלושת הגבאים ב'קלויז' (שני האחרים הם: הרב הצדיק ר' שמעון שפירא והרב החסיד ר' אברהם חשין). בפועל הגיעו לשם למעלה מ-1500 איש! אחרים, כמו הרב אלעזר מרדכי קעניג, מנהיג קהילת ברסלב בצפת, הרב החסיד ר' אברהם שמעון בורשטיין, הרב החסיד ר' נתן שפירא, ועוד, סברו כי אסור להפקיר את ה'קלויז' ויש לקיים את המלחמה "מבפנים".
אלא שברלנד לא שקט על שמריו ועשה את כל מה שהוא רק מסוגל אליו כדי לזרוע הרס וחורבן ואנדרלמוסיה בכל פינה שאליה הוא רק הגיע, במימדים מטורפים שהציבור לא הסכין אליו מעולם. זה התחיל בקריאת התורה של יום א' דראש השנה. גבאי ה'קלויז', החליטו לא למכור השנה עליות לתורה כדי שלא ייווצר מצב שבו חסידי ברלנד קונים לרבם המתועב זכות עלייה לתורה, אך הדבר לא מנע מברלנד, רודף הכבוד וחולה תשומת הלב, להתמקם מייד עם התחלת הקריאה על גבי רחבת הבימה ולעלות לתורה בכוח הזרוע. ה'עלייה' הזו גררה על אתר קריאות "צא טמא" מכל עבר, חסידיו שהקיפו אותו כחומה החלו להכות מכות רצח בכל מי שרק העז למחות. הרב משה דוד אנשין, אחד מגיבורי החיל שהתקרבו לבימה ומחו בברלנד מקרוב, נפצע קלות ונזקק לטיפול רפואי במרפאה המקומית. מ'איחוד ברסלב' הממונים על המקום נמסר כי נגרם אף נזק חמור לרכוש. לאחר כעשר דקות של מהומה זוועתית הוכרח 'בעל הקורא' לחזור שוב על הקריאה כולה.
למחרת, רגע לפני קריאת התורה, ברלנד עזב לפתע את היכל ה'קלויז', סר לביתו וחזר משם רק באמצע תפילת מוסף. זו היתה כנראה ברירת המחדל שלו לסיטואציה שבה מצד אחד קשה לו לשאת את התקפת המחאות ומאידך קשה לו גם להיות בבית הכנסת ולא להתכבד ב'עלייה'.
כתגובה להתנהגות המטורפת מצדו של ברלנד ובריוניו בקריאת התורה של היום הראשון, עזבו עוד מאות מתפללים נוספים את ה'קלויז', ביניהם הרה"ח ר' ר' אליהו גודלבסקי, הרה"ח ר' שמעון טייכנר והרה"ח ר' אברהם חשין, אחד משלושת הגבאים הראשיים ב'קלויז', כששלושת האחרונים מצטרפים ל'קלויז הגולה' והאחרים מתפזרים בין מאות המניינים השונים באומן.
בהמשך היום, בין 'תשליך' לתפילת ערבית, לאחר שחסידי ברלנד הכינו עבורו במה מוגבהת וציפו לשיעור שיושמע מפיו, כאשר ברלנד אך חזר, מוקף בפלוגת בריונים מטורפת, להיכל ה'קלויז', כשבריוניו מרעישים בהמנון 'אור זרוע לצדיק', פתח הרב אלעזר מרדכי קעניג, בצעד הפגנתי, בשירה הנהוגה לאחר סיום אמירת ה'תורה' בעת זו, שירת "ובכן צדיקים" בניגון הברסלבי המסורתי. הרב קעניג עודד במשך כעשרים דקות את הציבור לשיר בקול רם ולא לאפשר לברלנד בשום אופן לקיים את השיעור. יצויין כי כאשר ברלנד נכנס להיכל ה'קלויז' עמד הרב קעניג בעיצומו של השיעור והוא סיים את אותו שיעור באקט מתריס רק על מנת למנוע מברלנד את מסירת השיעור. במקביל החלו להישמע קריאות רמות 'צא טמא' וקלגסי ברלנד החלו שוב להפליא את מכותיהם כשהעבריין בני מחלב, יד ימינו של ברלנד, מפקד עליהם בטירוף אופייני.
בינתיים החל החזן בתפילת ערבית וכאן הגיע הטירוף של ברלנד לשיא: ברלנד, שלא היה מסוגל לבלוע את העלבון של ההפרעה לשיעור החל במקביל בחזנות משלו. הוא וכמאתיים מחסידיו החלו לשיר אחריו את כל התפילה בנוסח הברלנדי המוכר כשהם מפריעים בכך בצורה הכי בוטה לתפילה שנערכת במקום. החזן באותה תפילה, הרב שרגא לוי, היה מוכרח לחכות עם אמירת 'ה' אלוקיכם אמת' שאחרי סיום פרשיות קריאת שמע – עד שברלנד סיים את הקדיש שאחרי ברכת השכיבנו, אלא שאז החלו קריאות השקטה מכיוון ברלנד וחסידיו שכבר אחזו בתפילת שמונה עשרה…
המציאות הזאת גרמה באופן טבעי לעוד רבים שיעזבו את ה'קלויז', ביניהם הרב החסיד ר' איתמר לייפער, ראש בית מדרש 'אור הצדיק' בירושלים, ואכן, ביום השני של החג, נראה ה'קלויז' ריק למחצה, ללא גוזמה, כשכמעט בכל ספסל נצפו מקומות ישיבה רבים מיותמים ופנויים, והמדובר הוא בבית כנסת שבכל שנות קיומו היה מלא וצפוף במהלך כל התפילות של שני ימי החג, כשמלבד מקומות הישיבה התפוסים עד אפס מקום מלאים גם כל המעברים במתפללים עומדים שלא מוכנים לוותר על התפילה ב'קלויז' האגדי.
כל הטירוף, החוצפה והמופרעות המתועבת הזו – גרמו ברוך ה' למצב שבו ציבור עצום, מכל פינה בעולם שמשם מגיעים לאומן, ציבור שעד עכשיו ישב על הגדר ולא רצה ליטול חלק פעיל במערכה הקדושה – קיבל את השיעור הטוב ביותר במי ובמה מדובר. בפורץ גדרות חולני, רע מעללים, שמוכן להפוך בית כנסת שלם של אלפי מתפללים, ביום הקדוש והמקודש ביותר שאליו הם מצפים ונושאים עיניים במשך כל יום לאורך השנה כולה, להפוך אותו לקרקס ולג'ונגל ולשדה קרב מדמם רק על מנת לנסות להציל את כבודו המפורר והנרמס.
זכינו לראות מול עינינו את התקיימות מאמר חז"ל: "כל הרודף אחר הכבוד – הכבוד בורח ממנו", ואת התקיימות הפסוק: "ובוזיי – ייקלו".
אנחנו מברכים את כל אותם חיילים חדשים למלחמת הקודש, ומתפללים יחד עם כולם בסגנון תפילות ראש השנה, שנזכה במהרה לראות בקיום הייעוד: "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
הרב קעניג שליטא הזדעק ממש מפני חילול השם הנורא והנכבד ומפני כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו ננמח רבינו הקדוש רבי נחמן זיע"א
ואין מכניס עצמו לשום מקום שבו יהיה שם החסידות הקדושה ברסלב נתון למשיסה ורמיסה ח"ו