מה לא עושים בשביל עוד טיפת "כבוד"?

אליעזר ברלנד שמתחיל לאט לאט להבין שהוא חייב לוותר על ישיבה יחד עם גדולי ישראל על במות ושולחני כבוד כאלו ואחרים – מנסה להסתער על מגרש מסוג חדש. יחצניו מסבירים לו, תוך כדי שהם מנסים להסביר גם לעצמם, שזהו כרגע היעד האחד והיחיד שאולי עוד פתוח לכיבוש.

אתמול בשעות הלילה נקרתה לאלפים מבני עמך בית ישראל ההזדמנות לצפות במו עיניהם באותו חולה-במה יהיר ומטומטם שמחוסר ברירה נאלץ לנסות ולהתכבד בסוג של "כבוד" שאף פעם ובשום מקום אין זה חלק מתפריט הבעת כבוד לנכבדים. מייד לאחר ירידתו מהרכב שהביא אותו למתחם כשמאות מטורפים ומטורפות רצים ורצות אחריו לאורך כל הדרך כשנערים מופקרים מטפסים על גג הרכב ונתלים על חלונותיו – התאמצו יחצני ברלנד, מחלב, יובל מור, נחמן עדיאל פישמן ואחרים לדחוף באגרופים את הקהל הקדוש ולפלס בתוך ההמונים דרך, לא לנשיקה לציון הקדוש, משאת נפשם של כל העולים להילולא, ולנשיאת תפילה, אלא ל…במת הזמרים. ברלנד תופס מיד את המקרפון ומנסה את כוחו בשירי בר יוחאי.

לברלנד וליחצניו אין הרבה ברירות. הוא הרבה יותר אוהב להצטלם עם אדמורי"ם או להבדיל חברי כנסת, הוא הרבה יותר אוהב להיקראות לבמות יוקרתיות של סיום הש"ס לדוגמה או לחילופין חלוקת תעודות במוסדות שובו בנים. אבל כשכל זה מתחיל להיראות רחוק מאי פעם – מנסים להסתפק במה שיש ומתחילים לגלות עניין בכובע הזמר.

ראיתם פעם את הרב עמאר למשל מגיע להילולת רשב"י במירון ומובל אחר כבוד להתייצב על במת הזמרים כשגבאי נאמן מצמיד לגרונו מקרפון? אתם מנסים לדמיין את הרב אלישיב למשל מגיע לחתונת מקורב ובמקום להתיישב בשולחן הכבוד לימינו של החתן מעלים אותו לצדו של החלילן ודוחפים לו לידיים את שתי מקלות התוף והוא מתחיל להכות בכל העוצמה, יד ימין ויד שמאל ושוב ימין ושמאל ימין ושמאל, על התוף?

אלא שאנשי ברלנד לא מתבלבלים מהמציאות האומללה והמחפירה הזו. כשברלנד מצוי היום במצב שבו אף גדול אמיתי בישראל לא מוכן להתלכלך ולהצטלם אתו או לשבת רגע במחיצתו – הם הופכים את ברירת המחדל של מקרפון הזמר כדי להוכיח עוד יותר את גדולתו הבלתי נתפסת. אדרבה ואדרבה, הם מנסים להסביר, הכל כאן כמו תמיד הפוך על הפוך על הפוך על הפוך אינסוף כפול אינסוף אדרבות והיפוכי היפוכים! היא הנותנת: דווקא בגלל שברלנד אכן עלה ונתעלה לאין שיעור מדרגתם הבינונית והנסלחת של הרבנים לבית עמאר ואלישיב לדוגמה, לכן "במקום גדולתו שם אתה מוצא את ענוותנותו" המשפילה את עצמה עד אין תכלית לשיא שיא הענווה והפשטות שאין ענווה ופשטות למעלה ולמטה ממנה ומתחברת בתכלית החיבור עם כל הזמרים והמחללים והמתופפים למיניהם, והרי הצגת והפגנת ענווה זו לעיני כל עדשות המצלמות בסופו של דבר הכי הכי מכבדת אותו כעומק שפל תאוותו.

כן, רבותי, כמה זה מגוחך ומופרך עד שאלמלא היו לא מעט חסרי בינה שקונים בשני ידיים את סיפורי הבדים הללו – לא היינו נזקקים בכלל להתייחס לכך ולו במילה אחת.

כן, רבותי, הרי אין ספק שמי שמקפיד תכלית ההקפדה שלא להופיע אף פעם בציבור, לא ביום ולא בלילה, ללא מדי היוהרא של הטלית או התפילין, סמלי ה"פשטות" וה"עממיות" של "אחרון תגרני השוק" כידוע וכמפורסם לכולם –

שמי שמקפיד תכלית ההקפדה לא לשבת אף פעם מול שולחן כבוד בשום אירוע ציבורי כמו חתונת נכד או סיום ש"ס בלי שיוערמו על גביו עשרות ספרים פתוחים, מ"קצות החושן" ועד "מגלה עמוקות", כמובן כדי "להתמזג" עם כל שאר פשוטי העם והמלצרים והרקדנים והבדחנים שהצטיינותם ב"התמדת התורה" ללא מיליארדית שנייה של היסח הדעת, גם היא ידועה ומפורסמת לכולם –

שמי שמקפיד תכלית ההקפדה לציין תמיד את שם המסכת ומספר הדף של הגמרא שמאמר ממנה הוא מזכיר בשיעור, כמובן כמובן כדי לשדר מסר הכי חריף וקולע של "פשטות" ו"עממיות", שהרי זהו דרכו של כל נהג מונית ומוכר פלאפל שהוא יודע בקלי קלות לשלוף את המיקום המדוייק של כל מאמר חז"ל שהוא מזכיר, כידוע וכמפורסם לכולם –

שמי שמקפיד תכלית ההקפדה לספר לכל אוזן, גם של ילדה בת 7 או של מראיין בערוץ 2, עד כמה הוא חי בדרגת פרישותו של משה רבינו שגם היא נחלתו של כל אדם פשוט מישראל, כידוע וכמפורסם לכולם –

שמי שמקפיד בתכלית ההקפדה שהזכות להיכנס לקודש הקדשים של היכלו ולהתברך מפיו, תחייב תשלום במזומנים של 1000 דולר לפחות, רק כדי לבקש, מתחת לטלית שתעטוף את המברך והמתברך גם יחד, עוד 30 אלף ש"ח במזומן לרפואת האחות החולה או האם הגוססת, שזהו כמובן גם שדר ברור של "פשטות" ו"עממיות" שהרי זוהי דרכם של "פשוטי העם" שהם דורשים על כל פגישה פנים אל פנים עמם, שלא לדבר על ברכה שיסכימו להוציא מפיהם, סכומי עתק לא אנושיים, כידוע וכמפורסם לכולם –

הרי אין ספק, כן, רבותי, שאדם כזה הוא אכן האדם ה"פשוט" וה"עממי" ביותר עלי אדמות ומששת ימי בראשית עד סוף כל הדורות,

ומכיוון שכל זה כל כך ידוע וכל כך מפורסם וכל כך אמיתי וכל כך נכון, הרי ממילא פשוט וברור שההופעה אתמול היא רק עוד ראיה מוחצת עד כמה רק הוא, אליעזר ברלנד, רק הוא הינו הכי הכי שפל ועניו, רק הוא הכי הכי מבין את נפש ומנגינת הדור, רק הוא הכי הכי מצליח לרדת לעם ולדבר אליו בשפתו –

והרי אין כל צל של ספק שברלנד הוא אחד ויחיד בדורנו ובכל הדורות שקדמו לו לא רק בעוצם ה"ענווה" וה"פשטות" שלו עצמו, כמבואר ומודגם מעט מן המעט ופחות מטיפה מן הים לעיל, אלא גם ובעיקר באמנות ה"ירידה לעם", וה"הבנה בנפשו של האדם העממי הפשוט" –

הרי רק לכן הוא יודע להסביר לנער שמתקשה לשבת 5 דקות מול גמרא מנוקדת או משניות מבוארות ש"אדם שלא לומד 16 שעות גמרא ביום – אין לו מה לחפש בשובו בנים".

הרי רק לכן הוא יודע להסביר לאדם שעדיין לא עשה אפילו צעד אחד רציני בעבודת ה' ש"גם אם למדת אינסוף פעמים את הש"ס וצמת אינסוף פעמים משבת לשבת – הרהור אחד של גאווה שורף את הכל".

הרי רק לכן הוא יודע לחזק את רוחו של צעיר המתמודד עם נסיונות הדור הפרוץ ש"אם פתחת פעם אחת את העיניים למיליארדית שנייה – בראת אינסוף מחבלים ופצצות אטום וסרטנים ולא תצא מהגהינום לנצח נצחים (אלא אם כן תביא לי פדיון בסכום מספיק)".

הרי רק לכן הוא מצליח לגרום לנוער, שנושר בסביבתו בקצב שאין לו אח וריע בשום קבוצה אנושית מגובשת אחרת, לרסק את האייפונים עם פטישים במשקל של 5 קילו (שאילמלא כן ייוולדו ילדיהם "ללא מוח בכלל" בדוגמת אביהם שרק העדר האיבר החשוב הזה מתחת לקרקפת מאפשר לו לשרוד יותר ממחצית הדקה בסביבתו של מטורף שכזה) כשרק בדרך נס נבראים האייפונים המרוסקים שוב ושוב, תוך מיליארדית השנייה הידועה, בין אצבעותיהם המקליקות ללא הרף ומאפשרים להם לגלגל הלאה והלאה את עשרות קבוצות הוואטסאפ ההולכים "באש ובמים אחרי הצדיק" ומחזקים את האמונה ש"אין יאוש והצדיק חי וקיים", כמובן רק על מנת להסריט ולשלוח כהרף עין את תיעודי גאונותו של רבם באותה מלאכת קודש של "הצדיק" היורד מטה מטה בכדי להעלות את כולם מעלה מעלה,

רק לכן, בגלל שהוא כל כך "מבין את נפש הדור" וכל כך יודע "לרדת לעם", רק לכן הוא אפילו הואיל ברוב טובו וברוב הענווה והשפלות שלו לעבור את העבירות החמורות ביותר, עבירות שהינן בגדר ייהרג ואל יעבור, לא פעם ולא פעמיים, אלא עשרות ומאות ואלפי פעמים, בדרגות חומרה משתנות ממקרה למקרה כמובן, הכל הכל רק כדי להראות לכל המנוולים והמשוקצים שהוא ממש כמוהם, ממש חבר מן המניין, רק כדי להפגין את עוצם "פשטותו" ו"עממיותו".

מה נשאר לומר? רק תודה רבה לבורא עולם: "ברוך אלוקינו שהבדילנו מן התועים"!

"ברוך אתה ה'… פוקח עוורים".

"ברוך אתה ה'… מתיר אסורים".

וכמובן, רק תפילה מעומק הלב לבורא עולם: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה,

העומדים בים גם כאשר הם עומדים ביבשה,

והמרחפים באוויר גם כשהם עומדים על הקרקע,

המקום ירחם עליהם ויוציאם משעבוד לגאולה,

השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן".