על מחרחרי השלום המזוייף מהגאון המקובל רבי אשר זעליג מרגליות זצוק"ל

מי לא מכיר את כל מקהלות מחרחרי השלום שלא מפסיקים לזעוק: שלום!!! אין דבר גרוע יותר ממחלוקת!!! תוך כדי שהם מתסיסים כמובן את כל מי שהם רק יכולים ללחום בכל הדרכים והאמצעים ביראים ובכשרים מקנאי קנאת ה'. אלה מצטטים פסוקים ודברי חז"ל במעלת השלום ובגנות המחלוקת כאילו הדברים נאמרים חלילה על אפיקורסים ומחבלי כרם ה' צבאות בית ישראל.

בספר הקדוש "אשרי האיש" של הגאון והמקובל הקדוש רבי אשר זעליג מרגליות זצוק"ל, שרושם אש שחורה על גבי אש לבנה את דעת התורה האמיתית ההפוכה מן הקצה אל הקצה מדברי שיבוש והבל אלה:

בזוהר הק' תשא דקצ"א אמר אהרן ח"ו דאילין ישתתפון בעמא קדישא למיהוי כלא כללא חדא ולא יתערבון עמא קדישא בעמא דא כללא חדא אלא טב איהו לאפרשא לון מגו עמא קדישא.

תרגום: בזוהר הקדוש פרשת כי תשא דף קצ"ה: אמר אהרן, חס ושלום שעושי העגל יהיו כחלק מהעם הקדוש, להיות כולם כלל אחד. שחלילה לא יתערבו העם הקדוש בעם הערב רב. אלא טוב הוא להפריש ולהבדיל אותם מהעם הקדוש".

וכתב על זה הגאון הקדוש הרב אשר זעליג מרגליות זצוק"ל בזה הלשון:

מכאן תשובה לאלו בעלי הנטיות ופניות שאומרים שלום שלום ומדמים עצמם ומנהיגיהם להבדיל לאהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום ואין נכונה בפיהם, כי אין ח"ו הפירוש שאהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום הרשעים מחללי הדת ועוקרי התורה, ומכל שכן חס ושלום לעזור להם לכל פעולותיהם וקרנותיהם, ולעשות כל רצונם ומאוים ולילך עמהם יד ביד באהבה וחשקת הנפש ולאמר גברא רבה אני,  אהרן הכהן אני, רודף שלום אני, אדרבא אלו העושים כן נקראים כהני הבעל, כהני מדין ומדון וריב, ומוסיפין רעה ורשעות ומחלוקת בעולם.

ואהרן כהנא קדישא היה מליץ טוב ודורש שלום דוקא לזרע אברהם ויצחק ויעקב האמיתיים, כמו שכתוב ברבה (צו פרשה י') אמר לו הקב"ה לאהרן אהבת צדק לצדק את בני ושנאת מלחייבן על כן משחך אלקיך, אמר לו חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכהונה גדולה אלא אתה עכ"ל. אבל לבני הערב רב אמר יחלוקו עדיף ודי בזה.

וראיתי כתוב בשם אדמו"ר בעל תפארת שלמה זצ"ל שפירש אוהב שלום ורודף שלום ודיקדק לשון "ורודף שלום", דפירושו דלפעמים היה רודף שלום רצה לומר שהיה מרחיק אותו, והוא ככתוב בזוה"ק הנ"ל, ועל פי זה פירשו בקש שלום ורדפהו דלפעמים ורדפהו שתרדפהו שתרחק אותו, ודי בזה.

שוב ראיתי בספר הק' עבודת ישראל בפירוש על אבות שפירש "אוהב שלום" היינו שעושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שמוכיח אותם תמיד ומקרבן לעבודתו יתברך שמו עכ"ל.

ופשיטא לן דאלו שאינם רוצים לשמוע מוסר ה' ועומדים במורדם ואומרים היפך זה, מצוה לרחקם ולהציל שארית הפליטה, שלא ילמדו ממעשיהם הרעים ח"ו, וכל עוזרי ותומכי הרשעים המה כמותם והיינו הך, הרחמן הוא יצילנו מהם אמן.

בעצם חלק גדול מספר קדוש זה מוקדש להפריך את דברי השטות הללו של אותם חלושי שכל ומשובשי אמונה שיוצרים מחלוקת היכן שיש לנהוג בשלום ומטיפים לשלום היכן שחובה על כל בן דת לשלוף חרב מתערה וללחום מלחמת ה' ללא פחד ומורא. כך הוא כותב בהקדמתו:

גם כאשר שמוע שמעתי שהרשעים תופסים עצמה בכמה מאמרי חז"ל אשר המה מפרשים אותם כצורתם ובפשוטם, ועל ידי זה מרגלא בפומייהו לאמר שלום שלום, הוי פירוד האומה, וכמה גדול הוא עון המחלוקת וסייגיו, וצריכין ללמד זכות על רשעי ישראל, ואסור לדבר עליהם שום דבר רע וכהנה כידוע, וגם כן בדבריהם ובמעשיהם תפשו עצמם להיות נבל והמן מן התורה.

לכן אגב אורחא הבאתי פשט אמת של אלו הפסוקים ומאמרי חז"ל המרגלא בפומייהו. ובזה הסמא דחיי יסתם פיהם שלא יהיה להם ולמעשיהם האי טובים שום אחיזה בתורה הק' חלילה.