לראשונה מול המצלמות: הרב יעקב מאיר שכטר ובכירי רבני ברסלב מוקיעים את אליעזר ברלנד בעקבות פרסום פסק בית הדין המיוחד בעניינו

אחרי מודעת ה"מחאה והוקעה" שפרסמו משפיעי ברסלב נגד מנהיג 'שובו בנים' – הם עושים כעת שימוש לראשונה, כ"הוראת שעה", גם במדיה שנחשבת פסולה, כדי להוקיעו • בסרט חסר התקדים, לצד דבריהם הנחרצים של הרבנים וזקני החסידים, חושף הרב נחמן זאב פראנק כיצד הוקם 'בית הדין המיוחד' אחרי פרסום מכתב בית הדין המיוחד של חסידות ברסלב שהתכנס לדון בפרשיית אליעזר ברלנד וקבע לאחר עשרות שעות שבהם גבה עשרות עדויות מגברים ונשים כי "כל השמועות נכונות והאיש הינו מכשול נורא ואיום לכלל ישראל", מכתב שהתפרסם יחד עם מכתב גיבוי מבכירי הרבנים בברסלב – הרב יעקב מאיר שכטר ובכירי זקני מנהיגי ברסלב, הרב שמואל משה קרמר, הרב נתן ליברמנש, הרב שמעון שפירא והרב נתן דוד שפירא, מחריפים את המלחמה בברלנד ומשתמשים לראשונה במדיה שנחשבת פסולה בקרב המגזר אליו הם משתייכים.

בסרט ארוך (40 דקות) ומושקע, נראה הרב יעקב מאיר שכטר, מי שנחשב לאחד מקברניטי העדה החרדית ומזוהה עם ציבור שמתנזר מכל שימוש באמצעי וידיאו – מדבר לראשונה למצלמות כשהוא משווה בין אליעזר ברלנד לשבתי צבי וקורא לציבור "להתרחק ממנו ולהרחיק אנשים אחרים ממנו". נמסר כי הרב שכטר נועץ באחד מרבני העדה החרדית שהורה לו כי בניגוד להנחייה הכללית האוסרת שימוש באמצעים אלו, פרשיית ברלנד שונה ברמת המסוכנות שבה והצורך להשפיע על קהלים שמחוץ למעגל החרדי מחייבת התנהלות מסוג אחר כ"הוראת שעה" ו"עת לעשות להשם".

הרב קרמר, רב המתפקד בפועל כחבר העדה החרדית, מצטלם לראשונה אף הוא כשהוא חושף כי כבר לפני 25 שנה, כאשר התנהלה מערכה נגד שליטתו של ברלנד בניהול ענייני אומן, ידעו זקני ברסלב כי ברלנד נגוע בענייני צניעות וכי הוא "מסוכן מאין כמוהו להנהגה ציבורית ודיבוריו ומעשיו נוטים למינות ממש". ההתנגדות לבעלות על אומן היתה אך ורק מתוך חשש שהדבר יחזק את השפעתו הקלוקלת על הנוער של ברסלב. את דבריו הוא תומך במכתב שכתב באותה שנה, מכתב שכתב היד של קטעים נבחרים ממנו מתפרסם לראשונה בסרטון.

בנוסף תוקף הרב קרמר במילים חריפות את דבריהם של חסידי ברלנד כי המאבק נגד רבם נובע מיחס דוחה כלפי בעלי התשובה באופן כללי. "שקר וכזב!", זועק על כך הרב, "הרי כל עניינו של רבינו הוא קירוב רחוקים". המאבק נגד ברלנד מאז ועד היום, מסביר הרב, הינו רק בגלל היותו פורץ גדרי הלכה, אלא שגם הרבנים שנאבקו בו לפני עשרות שנים לא העלו על דעתם "עד היכן הדברים מגיעים" כפי שהתברר כיום ע"י "דיינים מאנ"ש שקיבלו עדויות מהנפגעות בעצמם".

הרב ליברמנטש, מזקני רבני ברסלב, מעיד על הכרות קרובה עם דייני בית הדין המיוחד אותם הוא מגדיר כ"תלמידי חכמים מופלגים" ומוחה נחרצות באלו המחפים את ברלנד למרות שמעשי העבירה שלו בענייני נשים ידועים היום לכל וחלקם אף נעשים בפרהסיה. הוא מגחך על הנסיונות להצדיק את אותם מעשים כ"אמצעים לקבלת בזיונות" ומזכיר את התקרית בה ברלנד צולם כשהוא תוקף את אחד מחסידיו באגרופים, מעשה שחסידיו ניסו לרכך את חומרתו בתירוצים דומים. "אם הם לא מתרגשים מכך שהוא עובר עבירות דאורייתא בפרהסיה, אז אין עם מי לדבר. עדיף שנעזוב אותם לנפשם ונדאג אנחנו להתרחק ממנו". על אותם רבנים שמחפים אותם למרות הכל הוא טוען כי "הם עתידים, בוודאי ובלי ספק, ליתן את הדין".

הסרט פותח בראיון עם הרב נחמן זאב פראנק, אחד מתלמידי החכמים החשובים בברסלב ומי שליווה את הקמת בית הדין והשתתף בכל הדיונים יחד עם הדיינים האחרים. הרב פראנק מספר על הדרך בה הוא נחשף ל"טרגדיה של ברלנד" כלשונו. הוא פגש בחוברת שתיארה בקצרה את המעשים בהם ברלנד מואשם, קרא במקביל את חוברות ההסברה של אחיו, מוטה פראנק, המגבה את ברלנד, וההשוואה שערך ביניהם הותירה אותו מבולבל אך עם נטייה חזקה להאמין שהשמועות אודות מעשיו החמורים של ברלנד "אינם דמיונות". בהשפעת גיסו, מורה הוראה מטעם העדה החרדית, הוא נסע לגאון הרב ראובן נקאר מאלעד, אחד מדייני בית הדין המיוחד, ושם הוא התוודע לחומרת מעשי העבירה של ברלנד "באיסורי חנק ממש", התוודעות שזעזעה אותו עד היסוד ושאחריה לא היה מסוגל להירדם במשך לילות. מכאן הדרך להקמת בית הדין היתה קצרה. "לא וויתרנו להם", הוא מתאר על היסודיות בה נחקרו העדים שלאחריה ברור לו כי כל המעשים המיוחסים לברלנד אכן נעשו "כמו שאני יושב כאן ומדבר איתך". על השאלה למה רבנים אחרים לא מטפלים בפרשייה הוא משיב: "כיתתי את רגליי לרבנים אשכנזים ורבנים ספרדים ובראש ובראשונה לאלו שאני משוייך אליהם", רמז לעדה החרדית בירושלים, ו"כולם מפחדים להתעסק איתם, זה לא סוד שיש ביניהם אנשים אלימים". "אם אתם תיכנסו לסיפור ותכריזו על מאבק נגד ברלנד", הוא מצטט חלק מהם, "ייתכן שנצטרף אליכם מאוחר יותר".

מי שנושא את "דבר המערכה" הוא הרב נתן דוד שפירא, בנו הגדול של הצדיק הברסלבי המפורסם ר' שמואל שפירא זצ"ל, בן גילו של ברלנד ודודו של הרב פראנק. הרב שפירא מספר כי לבתו שהיתה קשורה לשובו בנים הגיעו במשך השנים סיפורים מחרידים על התנהלותו של ברלנד עם נשים והיא זו שדחפה את אביה להיכנס לפרשייה. אחיינו פראנק היה מתווכח איתו על כך שהוא מדבר נגד ברלנד והרב שפירא מצדו דחף אותו לחקור את הדברים, כך שלרב שפירא היה גם חלק פעיל בהקמת בית הדין. הרב שפירא קובע כי אחרי שנים של מעקב ברור לו כי כל "עבודת השם" של ברלנד היתה "הצגה אחת גדולה" וכי מנהגו להתעטף בכל שעות היממה בטלית ולהורות לאברכים הוראות קיצוניות של פרישות היא תכסיס מאחז עיניים על מנת להציג כלפי חוץ דמות של "צדיק". הוא טוען כי דמות צבועה כזו של ברלנד, שמצד אחד עוטה אצטלא של "צדיק הדורות" ומאידך עובר עבירות כה חמורות וכשיטה ומשנה סדורה – לא היתה מעולם. "כל מה שעשינו במאבק נגד ברלנד הוא אפילו לא טיפה מן הים", הוא זועק, "כל היהדות החרדית היתה צריכה להיכנס לסיפור, העולם היה צריך להתהפך מסיפור כזה". לדידו של הרב שפירא ישנה רק קבוצה אחת הגרועה אף מברלנד עצמו ואלו הם היחצנים שממשיכים לשווק אותו לציבור למרות כל מה שללא ספק ידוע להם לגבי אישיותו הבעייתית והמסוכנת.

עצם העובדה שרבנים אלו מדברים למצלימות היא כאמור מעשה חסר תקדים המעיד על האופן הבלתי מתפשר בה נאבקת חסידות ברסלב להוקיע מתוכה את ברלנד.