הנבל ברלנד מנסה למצוא חן בעיני הליטאים. והיחצ"ן יעקב בניסן התחיל להביא כל מיני הגיגים בקו המסיון על קצות החושן והכי מצחיק שהם עשו "עמוד יומי בקצות החושן" כשהנבל "טורח" למסור שיחה ללומדי ה"עמוד היומי" הנ"ל, כל בר בי רב דחד יומא שאי פעם נגע בקצוה"ח יודע שלא שייך שם מושג של לימוד בצורת "עמוד יומי", זה ספר עמוק הנכנס לעובי הסוגיות. (אחד הספרים היסודיים שלא נדפס בדווקא ב"צורת הדף") הסיפור הזה של העמוד היומי בקצוה"ח מבליט מאד מאד את העם ארציות ששוכנת בקרבם, מדובר באנשים שטחיים ברמה שזועקת.
מי ששומע קצת את הגיגיו של ברלנד עם קצת שימת לב מבין מיד שלא רק קצות החושן הוא לא יודע ללמוד, תנסו לבחון אותו עמוד גמרא במסכת הכי קלה שבש"ס ותראו שהוא לא יודע מה לענות על זה, כל הדרשות שלו זה ציטוטים שהוא מתאמן עליהם ואינו יודע לללמוד עמוד גמרא מתחילה עד סוף.
עוד נקודה חשובה שצריך לשים לב לזה שהנבל ברלנד אוהב 'בלעדיות' אם מישהו אחר בברסלב יתחיל לדבר מקצות החושן, הוא יתחיל לדבר שמי שלא רוקד 24 שעות כל הקצות שלו זה גאווה ועבודה זרה, ומי שידבר מריקודים הוא יגיד שמי שרוקד בלי שפלות זה לא ריקוד, ומי שידבר משפלות הוא יתחיל לדבר מה שווה שפלות כשאתה ישן במיטה ולא עובד את ה'.
תמיד הוא רצה למצוא רושם אצל אחרים ובעיקר להראות את עצמו כלמדן, ולכן גם דיבר כל הזמן שחייבים ללמוד רק גמרא וכמובן בצורה מוגזמת של שבירת כלים, ומזה גם מגיע השיגעון לדבר בלי הפסקה קצות החושן.