ההדלקה העלובה של ברלנד בהר מירון ואפס האזכורים אודותיה

ההדלקה העלובה של ברלנד בהר מירון ואפס האזכורים אודותיה בכלי התקשורת מוכיחה חד משמעית: האיש הולך ונמחק בצורה טוטאלית מהתודעה הציבורית בישראל.

מול גל הצונאמי התקשורתי האדיר שבמשך כחצי חודש מחה והוקיע בכל תוקף את האפשרות שברלנד יקיים הדלקה בהר מירון ובצל ההבטחה הרשמית למנוע ממנו חוקית את ההדלקה למן השנה הבאה והלאה – ברלנד הגיע, מושפל ומדוכא, למעמד ההדלקה, יחד עם כלל חברי הכת שמיהרו לתפוס את מקומותיהם ביציעים שממול כשאליהם מצטרפים, איך לא?, סקרנים שהחלו להתגודד מסביב על מנת לצפות בעיניהם באטרקציה הפיקנטית שבה העבריין המפורסם ביותר בישראל עולה על הבמה עם הצגת הצדיק המגוחכת שלו ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אם מישהו בסביבה היה תולה בובה של חסאן נסראללה למשל או של אחמדינג'אד הוא היה מצליח למשוך קהל משועממים גדול בהרבה.

אף אישיות ציבורית חשובה, לא רב ולא אדמו"ר ואפילו אף לא זמר פופלרי זול כלשהו, לא עמד לצידו על הבמה במעמד המביש. אפילו בני משפחתו של ברלנד, בנו, חתניו, נכדיו, ניניו, אפילו לא תלמידים מפורסמים שלו, אף אחד! חוץ מהגבאים העלובים שהניחו לפי שעה בצד את היריבות האינסופית ביניהם והצטלמו בצוותא על הבמה, ואחד מהחסידים שהתנדב לשמש כנהג.

המעמד הטמא והמטומא הזה, שזכה, כאמור, לגלי גלים של ביקורת ציבורית רחבה מקיר לקיר – לא סוקר באף אחד מכלי התקשורת. באותם מקומות בהם סוקרו בזה אחר זה עשרות הדלקות ואירועים, גם שוליים ביותר, במירון – דילגו, באופן בולט, על אותו מופע טומאה משוקץ ומתועב. אותו ניסיון נואל לעשות צחוק מכל הקדוש והיקר בישראל ולדרוס במגפיים מסומרות, כטיטוס בשעתו, את רצפת קודש הקדשים. המאמצים הקדחתניים של ברלנד ויחצניו לזכות למינימום של הכרה תקשורתית נתקלו בחומה בצורה ועיקשת של דממת אלחוט ושקט של בית קברות. הציבור החרדי הולך ומוקיע את האיש מתוכו כשההגדרה הקולעת ביותר לצורה בו הוא נתפס באותו ציבור שמורה לעוזרו הצמוד של ברלנד, נתן בזנסון, כפי שביטא זאת באוזני פרוש וליצמן: "מוקצה מחמת מיאוס"!

כולנו תפילה שבזכותיה דבר יוחאי נזכה במהרה לראות בביטולה הסופי המוחלט והמוחץ של טומאה זו מן העולם, אמן ואמן.

בכלי התקשורת מוכיחה חד משמעית: האיש הולך ונמחק בצורה טוטאלית מהתודעה הציבורית בישראל.