בעידן שבו אנחנו חיים גובר המתח בין מה שפלילי לבין מה שמגונה. לא חייבת להיות סתירה, כמובן, אבל היא אפשרית: אפשר להיות זכאי בפני בית המשפט ומורשע בעיני הרשתות החברתיות, וגם ההיפך אפשרי – להיות מואשם בפלילים וזכאי בעיני הרחוב. אלה המעוניינים להנהיג, להוביל ולהוות דוגמה אמורים להיות נקיים משני הסוגי הרבב, והיה ואחד כזה דבק בהם – לרדת מהבמה הציבורית לבלי שוב.
אלעזר ברלנד הוא כזה שמבקש להנהיג. הקהילה שלו הולכת אחריו באש ובמים, גם לאחר הרשעה בעבירות חמורות ועונש מאסר. הוא עדיין נחשב מנהיג רוחני בקרב חסידיו, עדיין ראוי בעיני קהילתו. העיתונות אינה תמיד פוקחת עיניים, אבל יש לקוות שהתחקיר ששודר אמש יבקע עוד סדק בחומת התמיכה שהאיש עדיין זוכה לה.
בתחקיר ששודרה אמש נמצאים חומרים חזקים, וקטעי תיעוד מצמררים על האופן שבהם נראים ונשמעים לכאורה ברלנד ואנשיו כשהם מבקשים סכומי כסף גדולים בעבור ישועה שלא תגיע, מתיימרים בלי היסוס לרפא חולה סופנית ("היא תגיע לגיל 100, אני ערב לה"). הסוף הוא אחר ועצוב: הצעירה הלכה לעולמה. שום ישועה לא הגיעה.
למרות עוצמתו של התחקיר, יש לזכור שזה לא הפרסום הראשון החושף ברבים את ברלנד בקלונו. למעשה, פרסום דומה הגיע מוקדם יותר השנה. אלא שרק לעתים נדירות נחשף תיעוד כה מזוקק ומחליא של ניצול לרעה של אמון ושל תקווה של אדם שעומד לאבד את היקר לו מכל. ייתכן שמעשים אלו אינם בתחום הפלילי, אבל כל אדם שנותרו בו חמלה או הגינות מזדעזע מהם. התיעוד המפורט פותח את הדלת גם למנגנון מאחוריהם.
התחקיר פתח אמנם את המהדורה עם קדימון קצר, אך נדחק למעשה לסופה ואף נחצה לשניים, וחבל: החומרים חזקים מספיק כדי להוות סיפור פותח לא פחות משאר כותרות היום, או אפילו – בהתחשב באורכו – לזכות בתכנית משל עצמו כפי שקורה לעתים. בינתיים, הכתבת נזקקה, על פי פרסומים, לאבטחה צמודה בגלל איומים על חייה – עוד נתון מעורר חלחלה בשרשרת של קלון.
