מכתב בית הדין של הרב אברהם דב לווין זצ"ל המאשר את המשך קיומו של קו ברסלב נגד המתועב ברלנד

א.      בקיץ תשע"ז הגישו עמותת כאייל תערוג (בראשות עופר ארז) ויעקב בניסן תביעה לבית המשפט נגד שדרני קו ברסלב וקרויס תקשורת, בטענה שקו ברסלב מוציא דיבה ומדבר לשון הרע נגד ברלנד ובניסן. (עמותת כאייל תערוג הם בעלי הקו, ובניסן הוא השדרן הראשי בקו). תביעה זו הוגשה ללא שניסו לתבוע קודם לכן את שדרני קו ברסלב בדין תורה, [וזאת מכיון שידעו שבדין תורה יחקרו את הפרשיה כולה ויחשפו את כל תועבותיו של ברלנד, וממילא יתנו אישור לקו ברסלב, ולכן החליטו ללכת לערכאות].

ב.      מכיון שעמותת כאייל תערוג ובניסן לא פנו כלל לדין תורה אלא הלכו לערכאות ללא שום  היתר, לכן פנו שדרני קו ברסלב בתאריך י"ב בתמוז תשע"ז לבית הדין של הרב לוין שיוציא צו מניעה המצוה על כאייל תערוג ובניסן להסיר את תביעתם מבית המשפט ולבוא לדון בדין תורה בבית הדין, שדרני קו ברסלב היו מוכנים ואף רצו לדון ולברר את הפרשייה כולה בבית דין, האם אכן ברלנד ותלמידיו הם רשעים ומותר לדבר נגדם או לא. ואכן בית הדין הוציא צו מניעה ואף קבע דיון בענין בתאריך י"ט תמוז.

ג.       אנשי שובו בנים לא רצו כלל לדון בענין בבית הדין, וכן לא רצו להסיר את התביעה בערכאות,  ולכן לא הגיעו כלל לדיון בתאריך י"ט תמוז. וכדי לטשטש ולבלבל את הציבור, שלא יתגלה פרצופם המכוער לעין כל, החליטו לשלוח יום קודם הדיון (בי"ח תמוז) כמה מאנשי שובו בנים ובראשם פנחס ביק להוציא צו מניעה נגד קו ברסלב שהוא מדבר לשון הרע ורכילות, ואנשים אלו אמרו למזכיר שאין ביכלתם להגיע לדיון עד ד' אב, וכך רצו להרויח לכל הפחות שקו ברסלב יהיה סגור לשבועיים. וכן ירויחו שיהיה להם מכתב שכביכול קו ברסלב מלא בלשון הרע ורכילות. [וכמובן שהם ניסו להציג עצמם כאנשים נפרדים מכאייל תערוג ובניסן, כדי שלא ישאלו אותם מדוע הלכתם לערכאות].

בית הדין הבין מיד שאין זה תביעה נפרדת אלא אותו נידון ממש, שכן התביעה של כאייל תערוג ובניסן היא על הוצאת דיבה של קו ברסלב נגד ברלנד ואנשיו, וגם התביעה של פנחס ביק וחבריו היא על הוצאת דיבה של קו ברסלב נגד ברלנד ואנשיו, וכיון שהצד שכנגד קו ברסלב הם ברלנד ואנשיו הרי אין ביכלתם לפצל זאת לשני נידונים שונים, ובפרט שכאייל תערוג ובניסן הם מנהלי שובו בנים והם המחליטים שם, ובפרט שהם הגישו תביעה בערכאות נגד קו ברסלב, ולכן כתב בית הדין ביום י"ח תמוז צו מניעה כנגד קו ברסלב שלא להפעיל ולשדר בקו עד לבירור בדין תורה, והדיון יתקיים ביום ד' אב תשע"ז, ובית הדין ציין כי צו זה בא במקביל לצו שניתן בי"ב תמוז כנגד כאייל תערוג ובניסן שיסגרו את תיק התביעה בערכאות. שדרני קו ברסלב צייתו להוראת בית הדין ולא שידרו באותו יום כלל (עד לדיון שהתקיים למחרת).

ד.      למחרת בי"ט תמוז התקיים הדיון בבית הדין בענין תביעת כאייל תערוג ובניסן, אנשי כאייל תערוג ובניסן לא הגיעו כלל לדיון וגם לא הודיעו קודם לכן שאינם יכולים להגיע, אלא התעלמו לחלוטין מהדיון, לעומת זאת אנשי קו ברסלב הגיעו לדיון בחפץ וברצון, מטעם קו ברסלב הגיעו הרב יהושע גרוס, הרב יום טוב חשין, והדיינים הרה"ג ר' נחמן זאב פרנק שליט"א והרה"ג  ר' מרדכי זאב גודלבסקי שליט"א, בשליחותם של כלל רבני ברסלב, לאחר שבית הדין נוכח שאנשי שובו בנים כלל אינם רוצים לבוא לדיון, וכן שמע את טענותיהם של הדיינים כי קו ברסלב מתריע נגד תועבותיו של ברלנד ומציל נפשות רבות מרדת שחת, כתב בית הדין כי היות וכאייל תערוג ובניסן לא קיימו את צו המניעה ולא הסירו את תביעתם בערכאות נגד קו ברסלב, מסיר בית הדין את צו המניעה נגד 'קו ברסלב' אשר קיימו את צו בית הדין, ויכולים להמשיך ולפעול תחת פיקוח רבני ברסלב כפי שהיה, וכי צו בית הדין להפסיק את התביעה בערכאות בעינו, כמו כן הדיון בתיק של תביעת פנחס ביק וחבריו יתקיים במועדו בתאריך ד' אב.

ה.      כראות אנשי שובו בנים כי כלתה אליהם הרעה, כאשר בית הדין גם כתב כי קו ברסלב יכול לפעול תחת פיקוח רבני ברסלב וגם כתב כי על אנשי שובו בנים להסיר את התביעה בערכאות, החליטו לפעול כדרכם בטרור ולחץ, קבוצה של גברתנים משובו בנים הגיעה ביום כ"ו תמוז לבית הדין, ביום שכלל לא נקבע לדיון, והציגו לפני הדיינים כמה עמודים מתוך האתר ומתוך הקו שמהם נראה כביכול שיש בקו ביטויים נלעגים וחמורים, אותם גברתנים הפעילו לחץ וטרור נורא בבית הדין תוך צעקות ואיומים, ולא הסכימו לעזוב בשום אופן את המקום עד שתמולא בקשתם. (כמובן שעצם הדבר שהם הופיעו בכ"ו תמוז לבדם ולא במועד שנקבע לדיון בד' אב בנוכחות הצד השני מוכיחה את שקרנותם ורמאותם, ואת מטרתם הנבזית), ולכן החליטו הדיינים מחוסר ברירה לכתוב להם מכתב פושר בו הם כתבו: "הננו להבהיר ולגלות דעתנו בהחלטת בית הדין מיום י"ט בתמוז השתא, המסירה את צו המניעה נגד קו ברסלב ואתר 'ברסלב אמת' שיכולים להמשיך לפעול תחת פיקוח רבני ברסלב כפי שהיה, ע"כ מהחלטה הנ"ל. בית הדין לא שמע ולא ראה את קו המידע הנ"ל ולא את האתר הנ"ל ומעולם לא התכוון להתיר את האסור ע"פ דעת כל גדולי ישראל ח"ו, בית הדין הסתמך בהחלטתו הנ"ל על טענת הנתבעים בעלי הקו והאתר הנ"ל שיש להם היתר מרבני ברסלב, אך אין בזה כל הוראת בית דין ההפך מהוראת כל גדולי ישראל, היום הציגו התובעים בבית דין כמה עמודים מתוך האתר הנ"ל ומתוך הקו הנ"ל שתסמרנה שערות הראש מהביטויים הנלעגים והחמורים ובוודאי שאסור לשמוע אותם ואסור לראות אותם, ואין להשתמש בשום אופן בהחלטת בית דין הנ"ל כהיתר לדברים אסורים. הדיון בין הצדדים יתקיים במועד בד' אב, וצו המניעה שלא לדון בעניין התביעה של הוצאת דיבה מחוץ לבית הדין בתוקפו". על המכתב חתם רק הרב לוין עצמו ולא שלושת הדיינים.

מתוך מכתב זה עצמו עולות השאלות הכבדות, א. מדוע הוציא בית הדין מכתב מהיר כזה בתוך יום לאחר שמיעת צד אחד בלבד וללא שמיעת תגובת הצד השני כלל, בפרט כששבעה ימים לאחר מכן עומד להתקיים דיון בענין, ובדיון הקודם בי"ט תמוז הם כלל לא הגיעו. ב. אם אכן ישנם דיבורים חמורים בקו מדוע לא כתב בית הדין באופן ברור הוראה לשדרני קו ברסלב שלא להפעיל ולשדר בקו עד לבירור בדין תורה, כפי שכתב ביום י"ח תמוז. ג. מדוע לא פנה בית הדין לשאול את שדרני קו ברסלב שיבהירו על מי נאמרו הביטויים הנלעגים והחמורים והאם ראוי לומר על ברלנד ביטויים כאלו בשל מעשיו החמורים. מכל זה עולה המסקנה (כפי  שנכתבה לאחר מכן במכתב בית הדין ביום ד' אב) כי "בכ"ו תמוז לא הופיעו שני הצדדים ואף לא היה מותב תלתא, והמכתב מאותו יום ובו דברים קשים נגד חלק מהתכנים שלדברי צד ב' מושמעים בקו ברסלב, הוצא בדרכים לא כשרות". וכבר נתבאר לעיל מהי הכוונה על פי מה שסיפר מזכיר בית הדין.

ו.        ימים ספורים לאחר כ"ו תמוז הודיעו פנחס ביק וחבריו כי ברצונם לסגור את התיק, מה שמוכיח כי מלכתחילה לא היתה כוונתם להגיע לבית הדין לדיון מסודר בנוכחות שני הצדדים, אלא לנסות להוציא מכתב בדרכים עקלקלות. כמו כן עמותת כאייל תערוג ובניסן כתבו לבית הדין עמודים שלמים של טענות הבל וסרק בנסיון לשכנע את בית הדין שמותר להם ללכת לערכאות, אולם בית הדין לא קיבל את טענותיהם. וביום ד' אב כתב בית הדין: "ביום כ"ו תמוז לא הופיעו שני הצדדים ואף לא היה מותב תלתא, והמכתב מאותו יום ובו דברים קשים נגד חלק מהתכנים שלדברי צד ב' מושמעים בקו ברסלב הוצא בדרכים לא כשרות. לעומת זאת החלטת בית הדין מיום י"ט תמוז תשע"ז בעינה ובתוקפה ש"קו ברסלב" ימשיך לפעול תחת פיקוח רבני ברסלב כפי שהיה, והאיסור להמשיך את הפניה לערכאות נגד מפעילי קו ברסלב בתוקפו ובעינו. בקשת התובעים [מתומכי או מחברי שובו בנים] לסגור את התיק ולא לברר את הטענות והמענות התקבלה והתיק נסגר".

ז.       נחשוף כאן לראשונה כי בער"ח חשון תשע"ח כתב בית הדין מכתב לשדרני קו ברסלב, בו הוא כותב כי לאור אי ציותם של כאייל תערוג ובניסן לבטל את ההליך בערכאות באמתלאות ותירוצים בלתי מספיקים שכתבו בדיעבד, ואף שהותרו והוסבר להם לא הקפיאו ולא נענו לבית הדין, ולאור כל הסתירות הבולטות בדבריהם לבית הדין כמה וכמה פעמים, ובפרט לאור מכתבם האחרון בחודש אב (4 עמודים מלאי טעויות בהבנה או בעובדות וטענות שלא ממין הענין שכבר הוסבר להם ושבו וחזרו על זה, ואכמ"ל) שבו להדיא התריסו שאינם מוכנים לדון בבי"ד אלא רק בערכאות, לכן מתיר בית הדין לשדרני קו ברסלב לתבוע את תביעתם מהם בכל מקום שירצו.

בית הדין של הגאון הרב אברהם דב לווין שליט"א אנשי שובו בנים אינם רוצים לדון בבית הדין בפרשיית ברלנד ותובעים לערכאות באיסור ראיון מיוחד בקו ברסלב על רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל מפי הרב אליעזר חשין שליט"א הרב מאיר קרליבך בראיון לקו ברסלב על רבי לוי יצחק בנדר ועל כך שאין לברלנד כל שייכות אליו האדמו"ר נגד ברלנד: "בית הדין בית דינו של משה רבינו" (בחדרי חרדים) הפצת פסק הדין נגד אליעזר ברלנד בכל רחבי הארץ לאור דעתם המלומדת של מחרחרי השלום על בי"ד, יצא מכתב ובו "דעת תורה" האמיתית מה היה בפגישת המהות בין מנהלי קו ברסלב ליעקב בניסן מקו המידע של שובו בנים שנה להקמת קו ברסלב – הקו שהטביע במצולות ים את כל חומות השקר והפחד שבנו ברלנד ויחצני"ו האזינו לדברי בדחנות נפלאים ליצנותא דעבודה זרה על אליעזר ברלנד מספרים חדשים לקו ברסלב מחו"ל ומספר זהב מקוצר מישראל