*הקשר של המתועב ברלנד וכת שובו בנים לקבר אלישע הנביא בחיפה*
ברלנד שהמזון והדלק העיקרי לנפשו הריקנית היא יצירת פרובקציות במטרה למשוך תשומת לב – מצליח שוב לממש את תשוקתו ולהגיע לכותרות כשחסידיו, שוחרי האקשן, החלו בסדרת התגרויות עם בעלי הכנסייה הנוצרית וההמון הנוצרי בכלל, שנבנתה על המקום בו לפי המסורת קבור אלישע הנביא.
כמו תמיד הם תולים את עצמם באילנות גדולים ומשווים את ביקוריהם הפרובוקטיביים במתחם לביקורו של רבי נתן מברסלב, אך מי שלמד את הפרק הרלוונטי בהיסטוריה של ארץ ישראל יודע כי בשנה בה שהה רבי נתן בארץ היה המקום חרב ונחרב לאחר שבשנת תק"ס, מיד לאחר שנאפוליון נסוג מהארץ, החריבו חיילי האימפריה העותמנית בראשות מושל הגליל דאז אחמד אל ג'זאר את המנזר, וכעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת תקפ"א, השלים המושל הטורקי, עבדלאללה פאשה, את המלאכה והחריב עד היסוד את שאריות המבנה, רבי נתן שהגיע לארץ בשנת תקפ"ב, מצא את קברו של אלישע כששום מבנה נוצרי לא בנוי לא מעליו ולא בסביבתו, וכפי שהוא כותב במפורש בימי מוהרנ"ת חלק שני אות קנ"ח וזו לשונו: "מִשָּׁם הָלַכְנוּ עַד שֶׁבָּאנוּ עַל קֶבֶר אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עָמַד שָׁם בֵּית תִּפְלָה שֶׁלָּהֶם, וְזֶה סָמוּךְ סָתַר אוֹתָהּ הַפַּאשִׁי (מוֹשֵׁל תּוּרְכִּי), וְעַתָּה יְכוֹלִים לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ".
זאת דרכו של ברלנד להידחף למרכז העניינים ולמתג את עצמו כגואל ומושיע – ליטול מן ההפקר איזו סוגיה שאיננה לא מעיקרי הדת ולא מעיקרי האמונה, ולהפוך אותה למשהו שכל חיי הנפש וכל הגאולה וכל העולמות תלויים בה ולטרלל את כל העולם בחינם עד לפרובוקציה הבאה, כך שגם אלו המודעים היטב לתועבותיו אולי יגידו: "טוב, אז אני לא מעריץ את ברלנד, אבל בעניין הזה הוא צודק"…