המריונטות של ברלנד מציגות: וי של מפסידים (מקור ראשון)

שאלת ההקפדה על תקנות הקורונה בחברה החרדית הביאה אתמול את הכתב יאיר שרקי לשכונת מאה שערים, במסגרת התוכנית "חמש עם רפי רשף". כאילו העיסוק עצמו לא מורכב דיו עבור כתב הדתות של חדשות 12 – שניסה לאזן בהוגנות את הטענות הלגיטימיות נגד החברה החרדית מול תחושות מוצדקות במגזר שמדובר ברדיפה – נוסף לסיפור גורם חיצוני. חסידיו של השודד (לכאורה) משובו בנים, אליעזר ברלנד, שמו לב להכנות לשידור, והחליטו להרים צעקה אמיצה מול התקשורת שרדפה את האדמו"ר המלבין.

איך תלמידיו של החשוד מזימבבואה בחרו לנהל את הקרב המרגש? האם הם הפגינו? הרימו שלטי מחאה? אולי אפילו ניסו לפתוח בקטטה אלימה עם הקלגסים מהתקשורת? בכל זאת, מאלו שראו את מנהיגם האלוהי נלקח בשלשלות לבית הסוהר על לא עוול בכפו, היינו מצפים שיהיו קצת רציניים ומסורים לחלוטין למלחמה הקדושה.

ובכן, כמו חולי הסרטן שנתנו את כל כספם לעבריין המורשע וקיבלו בתמורה סוכריה בטעם תות, מי שציפה לאקשן בשידור התאכזב קשות. במקום לנקום את כבודו של הרב ד"ר מנטוס, בחרו חסידיו לנהוג כקרציות ולקפץ מאחורי גבו של שרקי תוך שהם מדברים, רצים או מסמנים. הגדיל לעשות צ'רצ'יל צעיר אחד שהניף ידו פעמיים בתנועת הניצחון, עת חצה את הכביש במהלך השידור.חסיד של  ברלנד מניף את סמל הניצחון. הבחירה בסימן הזה – הרמת האצבע המורה והאמה בסימן V – אירונית משהו. גם אם בשנים האחרונות הוא הפך למצוי בכל מקום ובכל תמונה, הרי שהוא הוטמע בתודעה הבינלאומית – בין אם על ידי קשתים אנגלים בקרב אז'נקור או על ידי וינסטון יקירנו במלחמת העולם השנייה – כסימן להתנגדות; כניצחון על יריב חזק, ליציאה משעבוד או גלישה ממנו לחירות.

אבל ניצחון הוא לא מה שממתין לחסידיו של העבריין  החשוד כעת בשורה של מעשי נוכלות בלתי נסבלים, כמו הבטחות שווא לריפוי חולים סופניים תמורת אלפי שקלים לאיש. אין אור בקצה המנהרה הזו, ובטח שאין חירות. חסידים אלו בחרו, מסיבותיהם שלהם, לרתום את סוסיהם לעגלתו של אחד האנשים המושחתים ביותר בעסק – אל קפונה פינת כומר קתולי – ובחברה המודרנית דמות כזו לא יכולה להיסבל לאורך זמן. ההיגיון אומר שברלנד ניצל את החולה הסופני האחרון שלו, בדרכו לכלא שוב.

אותו היגיון אומר שלא נראה סביר שחסידיו יתעוררו למציאות, יבחרו בדת אמיתית (שמעתי שהיהדות עושה דברים מעניינים), ויעזבו את אחת הכיתות המעציבות שנחשפנו אליהן בשנים האחרונות. מי ששרד עד השלב הזה של החגיגה חייב להיות או מאמין מוחלט או אידיוט גמור. ככל הנראה, אותם חסידים ימצאו אדם אחר לשמש לו כמריונטות, וכשגם זה יישלח לכלא בסופו של דבר, להתרוצץ כמו תרנגולות כרותות-ראש מול המצלמות. עם סימני ניצחון מונפים, כמובן.