פסיכופתיה היא מונח הנגזר מהשפה היוונית פסיכו (נפש) ופתוס (ייסורים) ואשר שימש בעבר לתיאור כל צורה של מחלת נפש. כיום פסיכופתיה היא מונח בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה, שנועד לתאר התנהגותהמאופיינת בחוסר אמפתיה או מצפון קיצוניים, והתנהגות מניפולטיבית. בפסיכיאטריה המודרנית האבחנה מייצגת תת-קבוצה של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, אך היא אינה מוגדרת באופן רשמי במדריכי אבחנות פסיכיאטריות רשמיים.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "פסיכופתיה" אינו מוגדר באופן רשמי באף אחד מהמדריכים המקצועיים בעולם הפסיכופתולוגיה, כגון DSM-IV-TR או ICD-10. עם זאת, מוגדרות בהם הפרעות נפשיות חופפות, כגון הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, המאופיינות בהתנהגויות דומות. פסיכופתים מבטאים התנהגות נורמטיבית כלפי חוץ, ואף דומיננטיות וכריזמה, לצד קושי בתפקוד הרגשי והחברתי המתבטא בעיקר בחוסר אמפתיה קיצוני, והתנהגויות קיצוניות כגון מניפולטיביות, גרנדיוזיות, יהירות והפרת נורמות חברתיות מוסריות.^[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלפי חוץ עשוי אדם עם פסיכופתיה להקרין כריזמה וקסם אישי. יש לו יכולת חשיבה בשיקול דעת וקור רוח, התורמת לתפקוד גבוה ביומיום, גם במצבי לחץ. בניגוד להפרעת אישיות אנטיסוציאלית, אדם עם פסיכופתיה שולט בדחפיו, ויכול למצוא דרכים מותאמות ומניפולטיביות כדי לספק יצרים לא מוסריים ולא חוקיים. הוא מתאמץ מאוד להגן על התדמית שיצר לעצמו בחברה. הוא אגוצנטרי, בעל דימוי עצמי גבוה, ושואף באופן גרנדיוזי להצלחה יוצאת דופן בתחומים שונים בחיים, ללא בסיס מסוים מבחינת יכולותיו הריאליות להשיג מטרות אלו.

פסיכופתיה מתבטאת בפגיעה ביחסים בינאישיים, רגשות והתנהגות. אדם עם פסיכופתיה לא חש אשמה או בושה על מעשיו, גם אם הם פגעו באחר, ומוצא דרך להסביר אותם באמצעות רציונליזציה, מניפולציה רגשית, האשמת אחרים או הכחשת מעשים אלו. הוא לא מביע אמפתיה כלפי האחר אף על פי שביכולתו לזייף אמפתיה. רגשות שונים שהוא מביע לוקים בשטחיות ורדידות יחסית. אדם עם פסיכופתיה עלול להשתמש במניפולציות שונות כדי להשיג את רצונותיו, ולשקר לשם כך ללא ייסורי מצפון.

באופן פרדוקסלי, לפסיכופתים רבים יש קסם אישי וכריזמה שופעת. הסבר אפשרי לכך הוא שלאורך חייו הפסיכופת אינו נרתע להתנסות במניפולציות מאחר שבשבילו הפעלת המניפולציה וחוסר מוסריות היא נטולת מחיר רגשי – הפסיכופת לא חש תחושת אמפתיה וכישלון וגם לא תחושת אשמה ובושה- חסר יכולת לקבל עונש רגשי על פגיעה באחר. על כן הפסיכופת מנוסה מאד בהפעלת מניפולציות על הסובבים אותו.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלי המקצועי הנפוץ והתקף ביותר הקיים כיום בהערכת אישיות פסיכופתית, הוא PCL-R, שפותח על ידי רוברט ד. הייר.^[1] באמצעות הכלי, הכולל ראיון חצי מובנה ומידע אנמנסטי על הנבדק, נערכת הערכה של מבנה האישיות של הנבדק באמצעות 20 פריטים, המסווגים לשני גורמים כלליים: גורם 1 – "שימוש אכזרי ואנוכי בזולת", הכולל מאפיינים רגשיים ובינאישיים של פסיכופתיה; וגורם 22 – "סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני", הכולל התנהגויות הסוטות מהמוסכמות החברתיות.^[2]

20 הפריטים ב-PCL-R הם:^[1]