פרוטוקול וגזר דין של תוקפי נחמן שלום בהוראת ברלנד
2.להלן העובדות העומדות ביסוד הודאתם והרשעתם של שני הנאשמים.
נאשמים 2 ו-3 משתייכים לחסידות המכונה "שובו בנים" שבראשה עומד הרב אליעזר ברלנד. נאשם 1 השתייך לחסידות זו, אך התרחק ממנה נוכח טענות שהעלה אודות "התנהלות פסולה" של הרב (כלשון כתב-האישום). עובר לאירועים הרלוונטיים לכתב-האישום, אמר הרב ברלנד לנאשמים 2 ו-3 כי "יש להרביץ לנאשם 1 ולשבור את עצמותיו". השניים נטלו חלק בשני אירועים אלימים, שבהם הותקף נאשם 1: הראשון – בראשית חודש פברואר 2013, בסמוך למאפיית "נחמה" בשכונת מאה שערים בירושלים, שבמהלכו הופל נאשם 1 על הכביש והוכה; והשני – ביום 15.2.13 בשעה 2:00 לפנות בוקר בבית הכנסת של חסידות ברסלב בשכונת מאה שערים, עת התבקש נאשם 1 על-ידי נאשם 3 לצאת מבית הכנסת כדי לסייע לו למצוא מקום לינה. בכל הנוגע לאירוע הראשון, על-פי כתב-האישום בעניינו של נאשם 2 – "השכיב נאשם 3, כאשר נאשם 2 נוכח לצדו, את נאשם 1 על הכביש והכהו בסטירות"; ועל-פי כתב-האישום בעניינו של נאשם 3 – "השכיבו נאשמים 2 ו-3 את נאשם 1 על הכביש והכהו בסטירות". באשר לאירוע השני, על-פי כתב-האישום בעניינו של נאשם 2, לאחר שנאשם 1 יצא מבית הכנסת אל המסדרון "הִכו אותו נאשמים 2 ו-3 בבעיטות ובאגרופים"; ולפי כתב-האישום בעניינו של נאשם 3 – "נאשם 2 [הכה] בבעיטות [את נאשם 1] כאשר נאשם 3 נוכח לצדו". כתוצאה ממעשיהם של נאשמים 2 ו-3 באירוע השני, נפצע נאשם 1 בראשו והוא פונה לקבלת טיפול רפואי, שבמהלכו נזקק לארבעה תפרים בראשו. בגין המעשים האמורים הורשעו, כאמור, נאשמים 2 ו-3 בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות – בנוגע לאירוע הראשון, ופציעה בנסיבות מחמירות – באשר לאירוע השני.
.נאשם 2 הִנו יליד 26.5.85, נשוי ואב לחמישה ילדים. הוא היה כבן 28 בעת ביצוע העבירות. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי נאשם 2 למד במסגרות שונות במגזר החרדי. על-רקע העובדה שאביו עבר במהלך השנים בין חסידות אחת לשנייה, למד הנאשם במסגרות של מספר חסידויות, ובגיל 17 השתלב בישיבת "שובו בנים" של חסידות ברסלב, שאליה הוא משתייך עד היום. במקביל עבד נאשם 2 לאורך השנים, לסירוגין, בעבודות מזדמנות, ובין השאר – בניקיון, הובלות ועבודה במפעל לכריכות עור. במקביל ללימודיו בכולל, התנדב נאשם 2 במהלך השנים בעמותת "יד אברהם – ביקור חולים". בתקופה שקדמה למעצרו אף החל לעבוד כשכיר בעמותה האמורה. אין לחובתו הרשעות קודמות, ומדובר במעידתו הפלילית הראשונה והיחידה. בשיחתו עם קצינת המבחן התקשה נאשם 2 ליטול אחריות למעשיו, ושלל את המיוחס לו בכתב-האישום. הוא הוסיף, כי חש שנאשם 1 מבזה את כבודו של הרב ברלנד, ועל-כן דרש ממנו בתקיפות, ואף תוך כדי דחיפה, להפסיק את התנהגותו הפוגענית כלפי הרב. הוא הדגיש, כי ראה את הפגיעה ברב כפגיעה בו עצמו; ובהקשר זה התרשם שירות המבחן כי הקִרבה לרב וההגנה עליו חיזקו אצל נאשם 2 תחושות של הערכה עצמית.
באשר להערכת הסיכון בעניינו של נאשם 2, ציין שירות המבחן כי לנאשם 2 דימוי עצמי נמוך, העלול לקבל ביטוי באמצעות ריצויו של האחר, כפי שקרה במקרה דנן; כי לנאשם סף תסכול נמוך, ובמצבים שבהם חש פגוע ומתוסכל, הוא מתקשה לווסת את דחפיו ועלול לפעול באימפולסיביות ואלימות; וכי הלה מתקשה לשאת באחריות מלאה על מעשיו, נוטה להיות מרוכז בעצמו ובצרכיו ואינו רואה את הפגיעה באחר. כל אלה מהווים, להערכת שירות המבחן, גורמי סיכון להישנות התנהגות עבריינית. בכל הנוגע לגורמי הסיכוי לשיקום, מנה שירות המבחן את העובדה שמדובר בהרשעה פלילית ראשונה ויחידה של נאשם 2; את המוטיבציה שהביע הלה להימנע מהמשך מעורבות בפלילים; וכן את פעילותו למען הזולת והתנדבותו בקהילה. על-רקע האמור נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של נאשם 2. עם זאת, הואיל ומדובר באב לחמישה ילדים, אשר עומד לראשונה לדין, המליץ שירות המבחן להסתפק בהטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות בצד מאסר על-תנאי.
6.נאשם 3 הִנו יליד 19.5.93, והיה כבן תשע-עשרה שנים ותשעה-חודשים בעת ביצוע העבירות. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי נאשם 3 גדל במשפחה בעלת מערכת ערכים חיובית ונורמטיבית המנהלת אורח חיים חרדי. הוא סיים 12 שנות לימוד במסגרת לימודי ישיבה, אך לא השתלב בהמשך במסגרת תעסוקתית. עוד עולה מהתסקיר, כי בשנים האחרונות חל תהליך של ריחוק בין הנאשם לבין אביו, אשר הועצם על-רקע מחלה קשה שפקדה את אִמו; וכי בשנתיים האחרונות חל שינוי בזרם הדתי שאליו השתייך נאשם 3 עת התקרב לחסידות ברסלב, למורת רוחם של הוריו. לחובתו של נאשם 3 הרשעה מיום 1.1.14 בבית-משפט השלום בירושלים בגין עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתחזות לאדם אחר, שבוצעו בחודש דצמבר 2012, ואשר בגינם נידון לשלושה חודשי מאסר על-תנאי ולצו מבחן. בנוסף, הוטל על נאשם 3 ביום 7.11.13 בבית-משפט השלום לתעבורה בירושלים צו מבחן למשך שנה, בצד פסילה בפועל מלהחזיק רישיון נהיגה, זאת בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו אשר נעברו בחודש נובמבר 2012. כחודשיים לפני ביצוע העבירות שלפנינו, עזב הנאשם את הישיבה והיה חסר מקום מגורים קבוע. בשיחתו עם קצין המבחן, נטל נאשם 3 אחריות על התנהלותו באירועים הנידונים, הודה במיוחס לו והביע חרטה על מעשיו. הוא ציין, כי ביצע את העבירות בתקופה שבה היה בתהליך התדרדרות על-רקע ריחוק רגשי מהמסגרת המשפחתית וממערכות תמיכה מפקחות ומכוונות. הוא תיאר באוזני קצין המבחן תהליך "חיפוש עצמי" סביב השקפתו הדתית, וכן חיפוש אחר דמויות הוריות ומקורות תמיכה, אותם מצא בקרב דמויות הסמכות בישיבה. לדבריו, נוכח שמועות פוגעניות שהופנו כלפי רב הישיבה חש צורך לפעול במטרה להגן על כבודו. במהלך האִבחון שנערך לנאשם 3, התרשם שירות המבחן, כי הלה פעל בעת האירועים על-רקע קשיי הפרידה ממשפחתו, והאדרתו את הדמויות החינוכיות בישיבה, עד כדי ציות עיוור להוראותיהם, ללא עצמאות מחשבתית ויכולת לשקול את מעשיו לטווח הרחוק. שירות המבחן הוסיף והדגיש, כי לא התרשם שנאשם 3 פעל מתוך דפוסי אישיות אלימים או עברייניים. במהלך האבחון התרשם שירות המבחן, כי נאשם 3 הפיק את הלקח מההליכים המשפטיים, ובכלל זה מהגבלת חירותו בתנאי "מעצר בית"; וכי הוא ער לחומרת מעשיו, מצר על אופן התנהלותו ובעל יכולת להתבוננות ביקורתית על התנהגותו.
במסגרת גורמי הסיכון, ציין שירות המבחן את חומרת העבירות, וההתרשמות מדפוס התנהלותו של הנאשם – שביסודו הרצון לרצות את סביבתו, על-רקע דימוי עצמי נמוך ואישיות לא מגובשת, תוך תחושת מחויבות וציות עיוור לגורמי סמכות, ללא הפעלת שיקול דעת. בגדרם של גורמי הסיכוי מנה שירות המבחן את גילו הצעיר של הנאשם, נשיאתו באחריות על מעשיו, העמקת מודעתו למצבו, וכן ההתרשמות כי ההליכים המשפטיים מהווים נקודת מפנה להפקת לקחים וגורם מרתיע לעתיד. עוד העריך שירות המבחן, כי הנאשם לא פעל מתוך מניעים או דפוסים אלימים או עברייניים, וכי העבירות בוצעו בתקופת משבר בחייו, שלוותה בזהות עצמית בלתי מגובשת, קשיים בפרידה ממשפחתו וחיפוש אחר מקורות תמיכה והכוונה. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מצוי כיום בתהליך התבגרות, מגבש זהות אישית, לומד להפנים גבולות חיצוניים ולבנות גבולות פנימיים ויוצר לעצמו מערכות תמיכה והכוונה חיוביות. עוד הדגיש שירות המבחן את שיתוף הפעולה המלא של הנאשם עם השירות ואת נכונותו להעמיק את התהליך הטיפולי. על-כן המליץ שירות המבחן להטיל על נאשם 3 עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצד צו מבחן לשנה.
כאשר החלו ליפול נפול יפלו עוד, וחטא חילול השם שנעשה על ידיהם יכופר.