ימים ספורים לפני ראש השנה, ואחרי עשרות שנות הנהגה של כת מאמינים, מגלה ברלנד את צפונות נפשו המסוכסכת והמטורפת!
לפני מספר ימים נעמד ברלנד המטורלל מול עשרות ממאמיניו והחל לשיר בפאתוס שיר ילדים חילוני בשם "סלינו על כתפינו", כשהקהל מחזיק אחריו ובמשך שעה וחצי משוררים בהתלהבות את מילות השיר שהגה החילוני הכופר, שעוד מעט נעמוד קצת על טיבו, וכן נכנס מעט לעומק הנפש המטורפת כדי להבין מה הגיע אליו ומה ראה על ככה, לשיר לעת זקנותו הוא ועבדיו שיר ילדים חילוני שהכפירה זועקת ממילותיו.
"סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ" הוא שיר ילדים חילוני, שנכתב והולחן על ידי כמה מהחלוצים בקיבוץ השומר הצעיר כדי לשוררו בחג השבועות. הסיבה שגרמה לאותם כופרים להמציא שיר כביכול על הביכורים, הינה מאחר והציונות החילונית הפכה את חגי ישראל – מחגים יהודיים שהתקדשו וניתנו לנו מאת הבורא יתברך שמו, חוקי וומנהגי כל חג וחג קבועים בתורה הקדושה, לימי הוללות ופורקן המסמלים את זמני הטבע וכדומה רח"ל.
מסתבר שכשם שמטרת מלחיני וכותבי השיר הציוני הינה ההפך הגמור ממצוות ביכורים או מכל מצוה אחרת בתורה, ואדרבה מטרתה לקעקע את קדושת התורה ומועדיה, כך גם ברלנד משורר את השיר המספר על פירות נאים וביכורים מכל הארץ אבל כל שומע מבין היטב לאיזה סוג ביכורים ברלנד מצפה מאנשיו, השם ישמרנו. זוהי אם כן הדרך הכי ברורה בה ברלנד יכול להביע את רגשותיו הנסתרים.
זה נראה שמבחינה פסיכולוגית כל כך רע לו לברלנד עם המצב המביש שהוא הגיע אליו לעת זקנותו,כפי שחז"ל מתארים על זקן מסוג שכזה ש"אין הדעת סובלתו" – "וגם הוא נבזה בעיני עצמו" (ספר המידות), שפשוט מציפים אותו געגועים לימיו הצעירים, אי שם באזור רחוב השילוח בחיפה… כשעוד לא הכיר את בוראו ועוד לא התכוין למרוד בו, אלא היה סתם קטן שנשבה שעובר על התורה מחוסר ידיעה. ועם הגעגועים צפים גם האסוציאציות משירי הגננות והמורות בתיכון ולאחר מכן בתנועת בני עקיבא…
כמובן שבקו היחצנ"י של בניסן היו חכמים מספיק בשביל לסנן את שטויותיו וכיעוריו של ברלנד רבם המתועב, ולפיכך לא העלו הקלטה איך שהוא שר את השיר ומנפיק את כל ההסברים על השיר, בניסן כנראה למד כבר מכל ה'פאדיחות' שלא ראוי להעלות לקו את כל השטויות וההזיות שברלנד מדבר, והוא רק העלה מישהו שנשמע תמים, שימתיק את הגלולה המרה, ויטשטש את הרושם המכוער כשיתאר בהתלהבות על השיר הנפלא ועל המוחין שהיה לכולם וכו' וכו'.
נקודה לציון בדרך אגב: מדהים לראות כי אותה רוח סערה המנענעת את ברלנד בעוצמה בעת אמירת התיקון הכללי בנוסח הפראי, ומטלטלת את כתפיו לכל עבר, אותה רוח סערה מלהיבה אותו באותה מידה כשהוא משורר בפאתוס את שיר הביכורים הילדותי והכפרני. וכן, אותה רוח סערה היא היא שהביאה אותו לעבר פי פחת ולנפילות הגדולות ביותר שחשפו את פניו האמיתיות של הרשע המרושע. כן יאבדו כל אויביך השם.
