נגן אודיו
לשמיעת השיעור המלא לחצו על התמונה
הגאון הרב אליהו מאדאר שליט"א, ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י ישיבת כסא רחמים של הגאון הרב מאזוז שליט"א, השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה. בשיעור בישיבה שעה וחצי כנגד אליעזר ברלנד מתוך בכיות נוראיות. מצורף ההקלטה עדיין לפני עריכה, וכן חלק מתמלול הדברים.
קטעים קטנים מהשיעור:
לומר שהקב"ה הוא הצדיק ממש והצדיק הוא אור אין סוף זאת כפירה ממש,
מי שעושה מאדם אלוה ומתפלל לצדיק וחושב שהצדיק שומע אותו עשרים וארבע שעות זה כפירה גמורה.
מי שאומר שצדיק מותר לו לעשות עבירה כמו שכותבים בספרים שלהם שמותר לצדיק לעבור עבירות של יהרג ואל יעבור זה כפירה ממש.
אי אפשר לגעת באשה ולומר אני מתקן אותה, זה איסור מוחלט.
יש בית דין שבדקו את הנושא ישבו שעות על גבי שעות, אסור ללכת בעינים עצומות,
יש זוג שחיים במאה שערים, אשה נשואה חיה עם גבר זר עם זקן לבן בתוך מאה שערים, לא יאומן.
,
אסור להעלות על הדעת ולהמשיל את הקב"ה לשום נברא בעולם, אפילו הגדול ביותר, כשאדם חלילה חושב ומדמה שהקב"ה הוא נברא הוא כופר, הקב"ה בורא ולא נברא, הוא מחיה את כל הנבראים והוא מעל כולם, אין לנו שום השגה בו, כשמתפללים צריך להתפלל רק לה' לבדו, לא לשום נברא, לא לשום מלאך , לא לשום כח, ואם מתפלל למישהו אחר הוא בבחינת כופר, יש תשובה של הרשב"ש שכותב שחכמת הקבלה שכולם יודעים שיש עשר ספירות, כתר חכמה בינה וכו', אנשים חלילה יכולים להשתבש שיש חסד ויש גבורהו כו' ויכולים להגיע להרבה שיבושים שהם יסוד היהדות, וכותב הרשב"ש סימן קפ"ח, ראיתי רבים מעמי הארץ מתפארים בחכמת הקבלה ואני רוצה לבאר כי הם בחשכה יתהלכו ומאריך בזה, ואח"כ כותב שאם תאמר שהספירות הם השפעות אם כן הם כוחות והמתפלל והמכוון בהם שהם עצמיות הוא כופר, שכל המתפלל למלאך הוא כופר, שחושב שיש עצמיות בלתי עצם הבורא וכופר הוא, אדם שחושב שיש עוד כח בעולם שהוא נדמה לקב"ה ועושה את הקב"ה גוף הוא כופר, כי לגוף יש התחלה ויש אחרית וכו', וזה לא שייך אצל הבורא יתברך כלל ועיקר, אסור להעלות על הדעת, אסור להתפלל לשום נברא שבעולם אפילו גדול שבגדולים, הוא עובד עבודה זרה, כי מתפלל לכח שהוא נברא. וידועה תשובת הריב"ש קנ"ז שמעתי אחד מספר בגנות המקובלים הנוצרים מאמיני השילוש והמקובלים מאמיני העשיריות, שהעשר ספירות הם עשר כוחות, ושמעתי שבא חכם אחד מדקדק במצוות וביני לבינו היה אהבה גדולה ושאלתי אותו איך המקובלים מכוונים כל פעם לספירה אחרת, וכי יש אלקוות בספירות, וענה לי שמתפללים לקב"ה עילת העילות, שלעולם התפילה לעילת העילות אלא שמכוון המחשבה להמשיך שפע דרך אותה ספירה שמכוון אליה, כגון חסד או גבורה, כלומר אסור להתפלל לשום ספירה כי הם דברים נבראים שעל ידם ה' מנהיג את העולם, ולהם אין כוחות כלל ועיקר, אין לשום נברא בכל העולם כולו שום כח, כל הכח רק ממנו יתברך, וכשאדם מתפלל לכח מן הכוחות וכמו מתפלל לאבן או פסל, אין הבדל בין אבן ופסל למלאך וצדיק וגאון וקדוש, צריכים להתפלל רק אליו יתברך, בכל קראנו אליו ולא למידותיו,
בדעת תבונה כותב הבן איש חי, תדע שבכל דבר שתלמד בקבלה אף שהם על דרך הציורים הגשמיים אך אין הדברים כפשוטם ואי אפשר להשיג אותם באמת כלל, ואי אפשר לדעת מראיתם של העולמות באמת, כי אין למעלה גוף חלילה וכל הדמיונות, וכל הציורים האלו לשכך את האוזן שיוכל האדם להבין דברים רוחניים בלתי נתפסים לכן ניתן רשות לדבר בדמיונות, וכן פסוקי התורה מדברים כך בלשונות כאלו, וכן דברי הזוהר אינם כפשוטם, והא לך מה שכתב המקובל בספר שומר אמונים הקדמון שהרחקת הגשמיות מן האלוה היא מוכרחת, ורבים חושבים שהקב"ה אור ואינו גוף וזהו שיבוש כי האור הוא גשמי ואין שום דמיון שאינו דבר גשמי, וכו, וכו', ומה שכינו אותו בשם אור כי הוא הדבר הרוחני ביותר שנוכל להשיג, אבל הקב"ה אינו אור אלא רוחני שאיי אפשר להשיגו כלל ועיקר, ואין מחשבה תפיסא בו כלל, אי אפשר להשיג אותו כי הוא בורא ואנחנו נבראים ולעולם לא נוכל להשיגו. ודע נאמנה כי המאמינים בעשר ספירות כי הם מהות ה' טועים טעות מרה ועל זה החרים רשב"י, והמכוונים בתפילתם לשום ספירה לבדה עובדים עבודה זרה. ואין שום שינוי למעלה ח"ו, אני ה' לא שניתי.
זה האמונה הפשוטה שכל יהודי חייב להאמין, לכן במעמד הר סיני הקב"ה גילה כי אנכי ה' אלוקיך לא היה לך אלהים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אדם שחושב לצייר את הקב"ה על ידי דבר אחר הוא מגשים והוא בגדר עובד עבודה זרה, העובדי עבודה זרה האמינו בה' אבל האמינו שכח מסויים יש לו כח ונשתחווה אליו והוא יפעל והוא יעזור,
אנו חיים בדור מבולבל, בדור מלא תהפוכות, בדור חשוך, החושך יכסה ארץ, אדם שחושב שיש אדם בעולם שחלילה מותר לו לעבור על התורה, מאיזה סיבה שלא תהיה, מאבד את כל התורה כולה, אין רשות לשום אדם בעולם לשום נברא בעולם לשנות משהו מהתורה הקדושה, אפילו נביא בישראל בזמן שהיתה נבואה אם יאמר לעבור על התורה לא שומעים לו, אם יוסיף על התורה או יוריד לא שומעים לו, קיבלנו את התורה ממשה רבינו ורק הוא היתה לו רשות לומר לנו מה לעשות, ועל זה נאמר ויאמינו בה ובמשה עבדו, הנה אנבי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, צריך להזהר ולהפריד בין האמונה בה' לאמונה במשה, אמונה בה' בגלל שהוא ברא ובורא את כל הנבראים, אמונה במשה זה לא בגלל שיש לו איזה כח אלא , מי שיאמין במשה רבינו שיש לו כח מעצמו הוא כופר, יש לו שני אלהות, אין דבר כזה, משה רבינו הוא עבד ה', אנחנו מאמנים בו כי התורה כולה ניתנה על ידו, והוא אדון כל הנביאים, וזה מעיקרי האמונה, כי אחרת אדם יגיד מי אמר שהתורה נכונה, ולכן אנו מאמינים במשה רבינו, אבל לא שיש לו כח מעצמו, אדם שיחשוב שמותר למשה רבינו או לכל אדם אחר לעבור על התורה הוא כופר,
אפילו נביא שאומר לעבוד עבודה זרה חייב מיתה, משה רבינו עשה משהו בדרגתו כביכול חטא קל לפי דרגתו אמר לו ה' יען לא האמנתם בי להקדישני וכו', ונענש על זה, שלמה המלך ידיד ה' נשא נשים נכריות, והרמב"ם אומר שודאי שגייר אותם והיה על פי דין, ואף על פי כן הטו את לבבו, ושלמה המלך נענש, יתבטלו שלמה ואלף כיוצא בו ולא תתבטל אות אחת מהתורה, שלמה המלך היתה לו טעות, אין אדם בעולם שמותר לו לעבור על התורה, ומי שאומר כך הוא כופר בתורה, וכך יכול למחוק את התורה, לי מותר כך ולזה מותר כך וכו' עד שלא תשאר כלום בתורה.
כואב הלב, קשה מאוד, דור כל כך מבולבל כל כך חשוך, אנשים שלא שומרים תורה ומצוות, לא טהרה לא כשרות לא צניעות בעוונותינו הרבים, אנשים מסכנים, גם בתוך שומרי תורה ומצוות כמה בעיות שיש, כמה פריצות, כמה מכשירים טמאים, קשה לדבר אבל במקוום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב, לומר שה' הוא הצדיק ממש והצדיק הוא אור אין סוף זאת כפירה ממש, זה מילים שיש להם הרבה השלכות, כי הקב"ה הוא יסוד היסודות ומי שממשיל אותו לאיזה גוף שיהיה בעולם הוא כופר, כי כך אפשר לעשות כל העבירות שבעולם, אין את היסוד והשורש של היהדות כולה, אסור להאמין בשום צדיק שבעולם לא מקובל ולא גאון ולא פוסק אסור להאמין בו שיש בו כח מעצמו, אלא רק כוחו יתברך שאם הוא צדיק הקב"ה משפיע דרכו, אבל הוא לא הקב"ה ולא יכול לברוא כלום, יסודו מעפר וסופו מעפר הוא נתן לשינויים ומחלות וימות ויגיע לקבר, ומי שעושה מאדם אלוה ומתפלל לצדיק וחושב שהצדיק שומע אותו עשרים וארבע שעות זה כפירה גמורה, שויתי ה' לנגדי תמיד ולא שום צדיק שבעולם, לא משנה איזה כח יש לו, אין לו שום כח מעצמו, תתפלל רק לה' ממנו תבקש, וזה יכול לגבול בכפירה גומרה, נכון שצדיקים יש להם כח ומעלה גדולה, והם עוזרים, אבל חלילה לחשוב יותר מזה, הוא נברא ומקבל את החיים שלו מאתו יתברך, כשהקב"ה רוצה הוא יכול להפסיק את החיים בכל העולם כולו, הצדיק הוא נברא ולא בורא, אל מי תדמיוני ואשוה אמר קדוש, ההבדל בינינו להקב"ה הוא הבדל שמים וארץ ואנחנו מחוייבים לעבוד את ה' יתברך כל הזמן, ומי שחושב שיש לצדיק כח אחד ועושה שתי כוחות בעולם זהו כפירה, כי אז הקב"ה אינו אחד, ה' אלקינו ה' אחד פירושו שרק הוא יחיד ומיוחד והוא מעל כולם, ולכן אם אדם רואה שמישהו עובר עבירה במזיד ביודעים חס ושלום לטהר את השרץ , ומי שאומר שצדיק מותר לו לעשות עבירה כמו שכותבים בספרים שלהם שמותר לצדיק לעבור עבירות של יהרג ואל יעבור זה כפירה ממש, ומי שרואה צדיק שעובר על סעיף בשלחן ערוך המסוכם בפוסקים הוא כבר לא צדיק, מי שמדבר בחזרת השץ באוופן קבוע בשאט נפש הוא רשע , ומרן כותב גדול עוונו מנשוא וגוערים בו, ואינו צדיק כלל, אין שום רשות לאדם בעולם לעבור על הלכה פסוקה ומוסכמת, אין שום רשות לאדם , אם אתה רואה אדם שמתייחד עם נשים ועובר על הלכה פסוק ה בשלחן ערוך הוא עבריין, אין שום רשות לשום רב ומקובל וחסיד לעבור על הלכה בשלחן ערוך, אסור להאמין שהצדיק יש לו השגות עליונות שאנחנו לא מבינים, כשאומר שאינו מהרהר על הצדיק זה איסור וזה כפירה, רק בה' יתברך אין לנו השגה וידיעה, כי הבורא והוא למעלה מאיתנו ולעולם לא נוכל להבין אותו, בעניני העולם הזה כשהצדיק אומר משהוו ואני לא מבין אני יכול להאמין במה שאומר אף שאיני מבין, אבל כשחלילה רואים צדיק שעובר עבירה, אסור להגיד שאני לא מבין ואני ממשיך איתו, זה טעות יסודת בשורש האמונה, כי אין לשום נברא שום כח ושום רשות לעשות משהו נגד ה' יתבךר, לשום אדם ושם צדיק כח לשנות משהו מההלכה, ומי שמשנה משהו מהההלכה במזיד הוא עובר על התרוה ונקרא מומר, ואסור להאמין בו, אוסור למור שהצדיק מותר לו לעשות מה שרוצה והוא מתקן עולמות עליונים, שלמה המלך שנשא נשים נכריות היה לו בזה ענין להעלות ניצוצות הקדושה מכל העולם ולהביא את המשיח, והתכוון לדבר טווב, אבל עבר על התורה ונכשל, אי אפשר מחמת כל מיני סודות לעבור על פסיק אחד מההלכה, והוא עבריין גם אם יש לו סודות ורוצה להביא את המשיח, לא מביאים משיח על ידי טומאה ועל ידי כפירה ועל ידי עבירות, אין דבר כזה בעולם. מי שעושה עבירות ומצדיק את זה בדברים רוחניים אין לו חלק באלקי ישראל.
לפעמים הדברים האלה בהם משם שמגדילים יותר מידי את הצדיק, צדיק אמיתי יש לו מעלה גדולה שיכול להשפיע שפע לעולם, אבל אסור להגזים בלי לדעת את הגבול, יהואש מלך בן 7 שנים, וגדל וגדל וכל ימיו שחי עשה מצוות והיה צדיק ושמע ליהוידע הכהן, ולאחר מכן קרה מה שקרה שנפטר יהוידע ובאו עבדיו ואמרו לו אתה נכנסת לבית המקדש ולא קרה לך כלום, והגדילו אותו מאוד מאוד, עד שחשב שהוא מאוד גדול, וזכריה נביא ה 'הוכיח אותם על עבודה זרה, מה אותם עובדים בן אדם זה כפירה, ובמצוות יהואש הרגו אותו, ומזה נהיה כל החורבן.
הצדיק משועבד לכל הפרטים של התורה, ואם לא אינו בגדר צדיק כלל, ולפעמים כשאדם נוהג בפרישות וקדושה יותר מדיי זה יכול לבלבל את דעתו ויכול להגיע אחר כך לדברים חמורים, אסור לאדם להפריז על המידה, יש לנו הלכות, יש לנו תורה וחכמים, יש דברים שכדאי להחמיר, יש דברים שאסר להחמיר, יש דברים שהם מופרזים שאסור לעשות, ומזה אדם יכול להגיע לצד השני. התורה אומרת לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו, למה לא להוסיף, אדם רוצה להחמיר על עצמו ולקבל עוד דברים, התורה אומרת לא תוסיפו כי כשמוסיפים יותר מדאי לפעמים אדם משתבש ועובר לקצה השני. אדם שפרוש שנתיים מאשתו, זה איסור מן התורה, זה עבירה ולא מצווה, מזה הוא יגיע חס ושלום לקצה השני, האומר על טהור טמא אחר כך יגיד על טמא טהור, הדברים האלה יכולים לשבש את האדם, הנה עשייתי כך ועשיתי כך ויבוא להתיר דברים אחרים, אסור לזוז מהתורה, יש דברים שכדאי להחמיר, קדש עצמך במותר לך, אדם יהיה פרוש מאשתו שנתיים ואחר יפול לעבירות חמורות.
ספר חדש שיצא מתיר לבחור וכו', כי הוא אנוס ואין לו אשה וכו', מותר להדליק אור בשבת, מותר להניח תפילין בחול המועד, באיזה דור אנחנו נמצאים, בימים האחרונים הראש שלי כואב ואני לא מצליח לישון, חילול ה' גדול ונורא, כשאדם עושה דברים שאינם איסורים אלא לא נראים טוב בעיני הבריות זה חילול ה', כשאדם עושה עבירות, כואב הלב, אני חיים בדור שכולו חושך, דור של אפילה, של טומאה, אי אפשר להאמין לשום דבר, שומעים על זה ועל זה, מה יהיה, לומר שהצדיק הוא הקב"ה ממש זה כפירה גמורה, איך אפשר להאמין בזה, איך אפשר לחיות עם זה , אי אפשר לגעת באשה ולומר אני מתקן אותה, זה איסור מוחלט , אסור להתייחד אתה, זה הלכה פסוקה, כל שכן דברים יותר חמורים מזה, זה לא עניני חסידות, זה לא דברים שיש עליהם ויכוח זה לא דברים שניתנים למשא ומתן, זה יסוד היהדות, אם היום נפגע בזה מחר במה נפגע, מחר יאמר לחלל שבת, לא ללכת בעינים עצומות להגיד הוא יודע מה שהוא עושה, אסור להאמין בשום רב שיעבור על ההלכה, זה חילול ה, אי אפשר לעבור על שום הלכה בעולם, לא להשתגע יותר מדאי, מה שקורים היום חסידות באה להוסיף על עבודת ה' ולקרב את האדם להקב"ה אבל לא להרחיק אותו ממנו, חסידות פירושו ששומר על ההלכה מאלף עד ת ' ומוסיף יותר להתקרב לה', אבל חס ושלום להוריד פסיק אחד, אסור לעשות משום אדמור, גם הוא מחוייב להלכה, גם הוא יהודי וצרי לעשות מה שכתוב בשולחן ערוך ולא אחרת. אין אחד שיכול להזיז משהו מהתורה, ומי שעושה כן הוא יוצא מכלל ישראל,אין אדם בעולם שמותר לו לעשות עבירה, אין דבר כזה בעולם,
גם דברים שהם מופרכים, שהם יותר מדאי, לא נכון לנהוג בהם, להתבודד שש שעות, איני יודע מהיכן זה הגיע, וזה גם כן מופרך מדאי, חסידים הראשונים היו שוהים שעה קודם ושעה אחרי, זה יכול לאבד לאדם יותר מדאי דעת, זה יבא אחר כך על חשבון דברים אחרים,
יש בית דין שבדקו את הנושא ישבו שעות על גבי שעות, אסור ללכת בעינים עצומות, דברים שהם נגד התורה נגד הצניעות נגד הקדושה אסור להאמין בזה, אם אדם כותב בספר אם אתה רואה צדיק עובר על יהרג ואל יעבור אל תהרהר אחריו אסור להחזיק בזה.
יש זוג שחיים במאה שערים, אשה נשואה חיה עם גבר זר עם זקן לבן בתוך מאה שערים, לא יאומן.
