הטמא אליעזר ברלנד חוטף מפלה אחר מפלה וכל ניסיון שלו להפגין נוכחות בכל מיני מקומות בארץ על מנת שלא ישכחו את עובדת קיומו הוא מתבזה בבזיונות גדולים ואומללים.
לאחר שיחצניו ניפחו בלון גדול בדמות "כנס אדיר בצפון בז' אדר" עם הדלקה בציון הרשב"י" לבסוף ברלנד לא התקרב ולא נעץ טלפיו בציון רשב"י לא ביום ההילולא ולא ביום שלאחרי כפי שפרסמו יחצניו על "תפילת שחרית במירון".
ביום ההילולא כפי המסתבר הוא חשש להגיע עקב נוכחות הציבור הגדול במקום שרבים מהם ימחו בו לעיני כל הקהל שמגיע והביקור יהפוך לבזיון גדול.
לכן לפי פרסומי יחצניו הוא היה אמור להגיע רק במוצאי ההילולא בח' אדר לאחר הכנס שיתקיים במקום כלשהוא בצפון.
למרות נסיונותיהם הקדחניים של יחצני ברלנד למצוא אולם בכל אזור הצפון במירון צפת טבריה חצור מעלות או ישובי האזור אף אולם או בית כנסת לא הסכימו לארח גם לא בתשלום את הרשע המתעקש לשווק את עצמו כצדיק חרף התפרסמות מעלליו בציבור כבר כמה שנים.
בצעד אומלל ונואש ביותר קיימו את הופעת הקרקס הנודד בכפר הערבי נוצרי "מעיליא" באזור מעלות באולמי "אל רביה" שאיש שם לא שמע על מעשיו והביא לגל תגובות של לעג ובוז על החרפה חסרת התקדים של האיש שאף עיר יהודית באזור הצפון לא הסכימה לארח עד שנאלץ למצוא אולם בכפר ערבי נוצרי.
במאמר מוסגר – ההופעה בעיר הערבית מוכיחה שלא רק הקרקס נודד אלא גם הקהל, הרי לברלנד אין חסידים ערבים מקומיים..
הסייעתא דשמיא המובילה את המאבק הזה מתחילתו הביאה את המתועב לעוד בזיון אדיר כשגם תוכניתם לקיים הדלקה נגנזה בעקבות הודעת המשטרה שהיא לא תאשר לו בשום אופן לערוך הדלקה וברלנד שלא רצה להתבזות בכך שכולם יראו שאין לו את היכולת לערוך את טקס ההדלקה וויתר לגמרי על מירון ועברו להתפלל בעמוקה.
ללא ספק שזכותו הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי ביום הילולת רעיא מהמניא משה רבינו עליו השלום רבן של כל הנביאים עוררו רחמים וחסדים על עם ישראל והביאו לשורת המפלות והבזיונות בימים קדושים אלו עת הכנעת קליפת המן עמלק לאליעזר ברלנד ויחצניו הכסילים.
בקרב הרבנים והעסקנים הפועלים לביעור טומאת ברלנד מציינים שהמפלות של ברלנד רק הולכות וגדלות ובע"ה נראה יותר ויותר את עקירת העבודה זרה מן הארץ כפי שמתפללים בראש השנה "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה" "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ"