הרשע והשבתאי עופר ארז שר"י פוער פיו שוב בדברי זלזול נוראים בדוד המלך אותו הוא משווה לרבו הנבל שר"י, יחד עם השוואת סדרה שלימה של צדיקי עולם עליהם היו "קושיות" שונות.
שוב, בלי להכחיש כהוא-זה את מעשי העבירה הנוראים המיוחסים לרבו שר"י הוא מוצא את ההבדל היחיד ביןרבו ימ"ש לבין ש"ץ ימ"ש, בדברי שטות והבל ושכתוב גס של ההיסטוריה . לדבריו, בניגוד גמור לעובדות ההיסטוריות כפי שהן מופיעות בספרי צדיקי וגאוני אותו דור ולהבדיל בכתבי ההיסטוריה, ש"ץ התאסלם בגלל שהוא לא יכל לשאת את ה"בזיונות", ואילו רבו, שממשיך לרוץ מחוג בית אחד למשנהו כשעות השינה שלו הם ביום ולא בלילה – מעיד בכך על עצמו שהוא צדיק.
עוד טיפשות בסדרת דברי השטות האינסופיים של בני אותה כת שהחליפו את המדד האחד והיחיד: ההיצמדות לשלוחן ערוך, במדדים וסימנים מטופשים המתחדשים חדשים לבקרים. בעם ישראל היו לאורך הדורות אינספור נבלים וצבועים שלא התנצרו ולא התאסלמו והמשיכו כביכול לעשות הרבה רושם של צדיקות גם אחרי שנתגלה קלונם. עם ישראל הוקיע אותם רק משום סיבה אחת ויחידה: הם חיו בניגוד להלכה, ובמיוחד בעניינים חמורים שכלפיהם לא מתקבלים שום התחמקויות ושום תירוצים.
https://www.youtube.com/watch?v=lyEJum6OWqU&feature=youtu.be
יש לציין כי על חטא זו של דוד המלך אמרו חז"ל (שבת נו.) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה. ואפילו ענין החטא שחטא בו, ביאר רבינו, שזה לא היתה ענין של תאוה גשמי כלל, אלא ענין רוחני גבוה מאד, שלא המתיק דינים, וכמבואר בליקוטי מוהר"ן (סימן עב) וז"ל: יש כמה בחינות ביצר הרע. כי יש בני אדם נמוכים מגשמים, שהיצר הרע שלהם הוא גם כן יצר הרע נמוך ומגושם. והרוב, היצר הרע שלהם הם הדמים בעצמם, היינו הדם שבחלל השמאלי, שהוא בתקפו. ועיקר בלבולים שלהם, מעכירת ומבלבול הדמים. ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא, היצר הרע הזה, הוא אצלו שטות גדול ושגעון, ואין צריך שום התגברות לנצח אותו. ואפילו מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון גדול, כגון הנסיון של תאות ניאוף, הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל, כי מי שיש לו שום דעת, ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו, כמה שכתוב (תהלים קלה) כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלהים. וכו', בודאי אצל זה אינו נחשב שום דבר לנסיון, ואין צריך שום התגברות על זה: רק שיש בחינת יצר הרע, שהוא מלאך הקדוש, ואף על פי כן הוא יצר הרע, וצריך להתגבר ולהמלט מאד ממנו. הינו בחינות גבורות, בחינות דינים. וזה הבר דעת, יש לו זה היצר הרע הנ"ל, היינו גבורות ודינים. וצריך להתגבר עליו, ולהמתיק הדינים, שיהיה רק כלו טוב. כי מי שנכלל במקום שצריך להכלל, הינו באין סוף, שם כלו טוב, ואין שם דין, חס ושלום. על כן צריך להיות כולו טוב, ולהמתיק כל הגבורות והדינים, שהם היצר הרע שלמעלה:
ובזה פגם דוד בבת שבע, כי בודאי חלילה לומר, שדוד חטא בגשמיות מחמת תאוה, חס ושלום, כי כבר אמר דוד בעצמו, ולבי חלל בקרבי (תהלים קט), שהרג כבר את היצר הרע הגשמי בתכלית, והכניע הדם שבחלל השמאלי. ואף שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת נו.) 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה וכו', אף על פי כן, אפלו זה הפגם הקטן והחטא קל שנעשה כמובא, גם זה בודאי לא היה, חס ושלום, מחמת תאוה, מחמת עכירת הדמים, חס ושלום, שמשם בא תאוה זו של נאוף. רק הפגם שלו היה למעלה בגבורות, שלא המתיק היצר הרע שלמעלה, היינו הגבורות והדינים. וגם זה היה בדקות גדול, כי ראויה היתה בת שבע לדוד וכו'. וזה שנאמר בדוד (דברי הימים א כ"ב) "לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת", הינו שלא המתיק הגבורות, על כן לא זכה לבנות הבית. ואף שמלחמת ה' נלחם, עם כל זה למעלה למעלה, בתכלית המעלה, במקום שצריך להכלל, הינו באין סוף, שם כלו טוב, וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל: עכ"ל.
אבל אעפ"כ מבואר בחז"ל (סנהדרין קז.) אמר רב יהודה אמר רב, ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין, וכו', אמר [דוד המלך] לפניו, רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון, מחול לך, עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני, אמר ליה, בחייך איני מודיע אבל אני מודיע בחיי שלמה בנך. עכ"ל.
ובליקוטי תפילות (תפילה כג) איתא: אזעק ואשוע בקול מר, אצעק אליך בקול צעקה, בקול אנחה בקול דמעה אתחנן לפניך, בכל מיני תחנונים אני מפיל תחנתי לפניך, ה' אלקי ואלקי אבותי, בכל מיני בקשות אני מבקש לפני כסא כבודך, בכל מיני קולות אני קורא אליך, חוס וחמול עלי, חוס ורחם עלי, חוס וחנני, חנני ופדני, פודה ומציל הצילני, גואל חזק למענך פדני, שומע אנקת אביונים שומע צעקתי ואנחתי, מרא דעלמא כלא, אל תתן לשחת נפשי, כי "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמתך הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משונאי וממעמקי מים" כי אין שום לשון בעולם שאוכל לפרש שיחתי על ידו, כי צרות נפשי גדלו ושגבו יותר ממוטבע ביון מצולה ואין מעמד, יותר מיורד בעמקי מים, ואם כל לשונות כאלו דברו המשוררים דוד המלך ושאר צדיקים אמתיים על עצמם, על פגם קל אחד שהוא פגם קל שבקלים דק מן הדק, שאין פגם כזה נתפס בדעתינו כלל, אנכי מה אענה אבתריהו, אנכי מה אומר ומה אדבר, והלואי הייתי זוכה על כל פנים לדבר דיבורים הקדושים בלב נשבר באמת, כמו שיצאו דבריהם מפיהם באמת לאמתו, אף על פי שבאמת לא פגמו כלל, ואנכי פגמתי באמת הרבה מאד בלי שיעור וערך. עכ"ל.
על דוד המלך לא היו כאלו תלונות
דוד אמר חטאתי..
דוד לא ברח למרוקו..
דוד לא חזר על אותו חטא עשרות פעמים..
דוד לא שלח אנשים לתת מכות למי שהתלונן עליו הוא אמר ה' אמר לו לקלל..
עופר חמודי בשיעור אחר שאלת רק לדוד מותר לחטוא?..
מי אמר שמותר? מאיפה הבאת את זה אסור זה לכולם..גם למשה רבינו אסור..אתה מנסה להביא ראיה שמותר..לשבתאי צבי באו מלאכים ואמרו לו שהוא משיח..בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו..
תראה כמה התבלבלת עופר..
הבדל דק מאוד בין מזכה הרבים למחטיא הרבים..
על דוד המלך לא היו מתלוננות..
דוד אמר חטאתי..
דוד לא ברח למרוקו..
עופר חמודי בשיעור אחר שאלת רק לדוד מותר לחטוא?..
מי אמר שמותר? מאיפה הבאת את זה אסור זה לכולם..גם למשה רבינו אסור..אתה מנסה להביא ראיה שמותר..לשבתאי צבי באו מלאכים ואמרו לו שהוא משיח..בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו..
תראה כמה התבלבלת עופר..
הבדל דק מאוד בין מזכה הרבים למחטיא הרבים..