הלילה חל הילולת הצדקת שרה בת רבינו הק' הטמונה בבית החיים בעיר קרימנצ'וג שבאוקראינה (קוים לדמות הצדקת)
ראינו לנכון להביא מעט מגודל מעלתה וייסוריה של מרת שרה בת רבינו זי"ע:
פעם כשדיבר רבינו הקדוש עם בתו שרה מגודל מעלת הכנסת אורחים, שאלה אותו בתו בדאגה: "וכי מה אפשר לעשות כדי לצאת ידי חובת מצוות הכנסת אורחים?!". ענה לה רבינו: "מה את חושבת? יש אורח?! עוד חתיכת מפה על השלחן ועוד חתיכת חלה!…"
פעם כששהה בביתה, נכנסה אליו בתו שרה בהתמרמרות ובלב נשבר, וסיפרה לו שהתווכחה עם המשרתת שלה עד שנעשה ריב וקטטה ביניהם. נענה לה רבנו הקדוש ואמר לה: "וכי מדוע לא התפללת וביקשת מהשם יתברך ביום חופתך, שכשהשם יעזרך ויהיה לך משרתת, שלא תצטרכי חלילה להתקוטט עמה?!"…
***
קברה של מרת שרה בת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, שוכן בעיר קרימנצ'וג שבאוקראינה,
הרבה צער וייסורים סבלה מרת שרה ע"ה בחייה. עקב תחלואיה הצטער אביה הקדוש צער רב, ולעיתים קרובות היה סח לתלמידיו בצער על ייסורי בתו. בכל אופן היה מעודד אותה מאוד תמיד, והיה מפיח בה כוחות נפש גדולים כדי שתוכל לסבול את ייסוריה.
ביום מן הימים תקפו את מרת שרה כאבי שיניים איומים. הצדקנית התפתלה מרוב ייסורים, אך לא מצאה מזור. כיון שלא יכלה לסבול יותר, נכנסה לאביה וביקשה את עצתו.
רבינו הקדוש יעץ לה להיות בשמחה – "על ידי שמחה", אמר לה "יסורו כאבייך ויתרפאו שינייך!".
"כיצד, אבא, אוכל לשמוח בזמן כזה?", שאלה מרת שרה.
"גם אם קשה לך להיות בשמחה", השיב רבינו "משכי עליך את השמחה בכח", והוסיף ואמר כי על ידי השמחה המדומה שתמשוך על עצמה גם בהיותה כואבת, תגיע לידי שמחה אמיתית, עד שרגליה תינשאנה מרוב שמחה, ועל ידי זה תתרפא.
מרת שרה קיבלה את עצת אביה, ואכן השפיעו דבריו הקדושים עד כדי כך שנאלצה בעוד יום לסגור את תריסי ביתה והחלה לרקד מרוב שמחה, ותיכף פסקו ייסוריה והתרפאו שיניה.
עוד העיד עליה רבינו ז"ל שהיתה בעלת רוח הקודש, ואמר בזו הלשון: "פון שרק'ה שמועס איך נישט" ("משרה איני מדבר בכלל") מגודל מעלתה… זכותה תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.