גם אחרי חתימות עשרות הרבנים והמשפיעים החשובים שהגדירו את אליעזר ברלנד "פורץ גדרי תורה ויראה וחוטא ומחטיא בחמורות שבחמורות", גם אחרי ששישה דיינים שגבו עשרות עדויות וחקרו וביררו והצליבו את הדברים במשך עשרות שעות והגיעו למסקנה שכל השמועות הקשות על מעשי התועבה הנוראיים של ברלנד – נכונות, ומדובר רק בקצה קצהו של קרחון, גם אחרי סיפורים נוראיים שלא נגמרים שצצים וצפים מדעי יום ביומו מכל חור ומכל פינה.
עדיין יש אנשים שמקשים, לפעמים בתמימות, איך ייתכן אם כן שאנשי שובו בנים בכל זאת מתעקשים להמשיך ולהכחיש?
אם באמת מדובר במעשים שבכל יום, אם באמת מדובר במתועב שמלבד הסיפורים על עבירותיו בחדרי חדרים הוא אכן עובר גם בפומבי ובפרהסיה על עניינים שיהודי מחוייב להיהרג ולא לעבור עליהם – איך אפשר אם כן להכחיש את החי? להכחיש את השמש בצהריים?
אז את אחד השיעורים הטובים ביותר קיבלנו בראש השנה הזה.
ברלנד הפך את כל הקלויז לקרקס ולג'ונגל,
במהלך העלייה לתורה הבריונית, הקלויז הזדעזע כולו, מקצה ועד קצה, משאגות "צא טמא!" ו"יש תורה בישראל!",
נערי ברלנד רצו כמו מטורפים, הפכו ספסלים, היכו נערים וגם זקנים על ימין ועל שמאל,
ברלנד הרס את תפילת הערבית של היום השני בעזות פנים מטורפת שעברה כל גבול וכל הקלויז געש ורתח כמרקחה,
כמעט מחצית מכמות המתפללים עזבו בהתרסה, בהפגנתיות, את הקלויז, ומלאו עד אפס מקום את ה"קלויז הגולה" ועוד עשרות מניינים אחרים באומן, כשבכל פינה באומן ניתן היה למצוא התקהלויות שזועמות על חוצפתו ורשעותו ואלימותו הבריונית של ברלנד ועדת שוטיו.
ומה כותבים הברלנדים? איך הם מתארים את קיבוץ תשע"ח?
הם מודים לפלוני ולאלמוני שבזכותו "הושג השקט בקלויז", לא פחות ולא יותר!
"שקט בקלויז"!!!
והם לא מפסיקים לספר על ה"קיבוץ השקט והרגוע ביותר שאומן ידעה מעודה"…
אירועי האלימות היו מעשים שאלפים היו עדים להם,
הריסת כל הסדר הקיים בקלויז בצורה הכי מחוצפת – היו מעשים שאלפים היו עדים להם,
אך את יחצנ"י ברלנד לא מבלבלים עם עובדות.
אז לכל מי ששואל: איך מסוגלים חסידי ברלנד להכחיש את עבירותיו החמורות שנעשים לעיני עשרות רבות של בני אדם, תפגישו אותו בבקשה עם כל אחד מהאלפים שהיה עד לאלימות ולמופרעות בקלויז ולאחר מכן תראו לו איך יחצני ברלנד מתארים את קיבוץ תשע"ח באומן.
רק תיאורי הסובייטים על הגן עדן ברוסיה, תיאורי הגרמנים על הגן עדן באושוויץ ובטרבלינקה, או תיאורי הפלסטינים על רצח העם שמתבצע בארץ ישראל – יכולים להתחרות מעט, ללא הצלחה כמובן, עם תיאורי ה"מציאות" של תלמידי אותו אליעזר ברלנד שכל מהותו מכף רגל ועד ראש היא אך ורק שקר וזיוף וכחש ומרמה.
כך, בזיופים ושקרים, הוא נכנס בשנים עברו, בניגוד גמור להוראתו של רבי נתן – לאומן.
וכך, באותו סגנון של זיוף ושקר, מתארים השנה חסידיו את אותה אומן.
אם הפעלולים האלה היו מגלים סימנים של הצלחה, אם מישהו רציני היה קונה את הלוקשים האלה, היינו מסיימים עם הפתגם המוכר: "אם זה לא היה עצוב – זה היה מצחיק",
אבל כאשר אנחנו נפגשים ללא הרף עם כל כך הרבה אנשים שאומרים לנו: "כעת אנחנו מבינים סוף סוף עם איזה חומר אנושי זול ומזוהם אתם עסוקים",
כאשר אנחנו נפגשים ללא הרף עם אנשים שאומרים לנו: "הפעם, אחרי אומן תשע"ח, כבר לא נותר לנו ספק מי כאן השקרן",
אנחנו מסיימים: "רבותי, זה אכן כבר לא עצוב. זה מצחיק ומצחיק".
ו"צוחק – מי שצוחק אחרון".
לכמה מאות משוגעים באמת אי אפשר לעשות שום דבר.
בכל כביש יש שוליים….
נס שבברסלב השוליים מאוד קטנים…