מוטה פראנק, שמלבד תמיכתו לאורך כל הדרך במתועב ברלנד והצדקת תועבותיו ועשיית ליצנות מכל הקדוש והיקר הינו משובש ומשבש בזכות עצמו עד כדי כך שהיו שאמרו שאלמלי לא התעוררה פרשיית ברלנד רק כדי לצרף אליה ולמשוך איתה החוצה מתוך המחנה טיפוסים בעייתיים ומפוקפקים כמו מוטה – דיינו, אותו מוטה, שלא רק על פתחו של גהינום לא חוזר בתשובה אלא גם בעומק הדיוטה התחתונה של הגיהינום הוא עדיין מנסה להמשיך ולחיות בעולם התוהו והדמיון שלו ולהפוך שחור משחור ללבן ולבן לשחור, רע לטוב וטוב לרע, רשע מרושע לצדיק וצדיקים בעלי מסירות נפש לרשעים ומחרחרי ריב, אותו טיפש מטופש לא מוכן בשום פנים ואופן להודות בטעותו ואפילו כאשר כל מי שפועם בקרבו ולו מיתר אחד מן הלב היהודי מתפלץ נוכח חילול יום הכיפור בפרהסיה פיו מלא לימודי כף זכות על אותם עוקרי תורה וחירופים וגידופים על כל לוחמי מלחמת ה' וכלל יראי ה', אותו מוטה נוכח אט אט כי הוא נותר קרח מכאן ומכאן ואיבד את שני העולמות, את בית המשוגעים של שובו בנים ואת היחס לאותה כת טמאה ומשוקצת הוא לא הצליח לנרמל ולשנות כהוא-זה ואילו רוב רובם של חבריו וידידיו שלו, בהם השקיע את מיטב זמנו לאורך שנים על גבי שנים, מפנים לו כולם עורף ומתייחסים אליו כאל הוזה בהקיץ ומגלומן מטורף.
אחד ממכרים לשעבר אלו, כותב לנו כך:
מי שעוקב קצת אחרי התנהגותו של הדל הגאה הזה מתחילת המערכה ועד הנה, מעקב שדורש אינסוף סבלנות מול גיבוב מלל מייגע ומטופש להחריד, יבין היטב עד כמה המשל דלהלן קולע אל המטרה באופן הכי מדוייק:
מוטה פראנק ותגובותיו נוכח טירוף ברלנד ואנשיו מתחילת המערכה ועד הדיוטה התחתונה של הגהינום אליה כבר הגיעו מזמן, למה הוא דומה?
למגרש שבו שני סוסים שאחד מהם תכונתו להישמע לרוכב ולדהור בדרך המלך בשובה ונחת ולהביא את הרוכב למחוז חפצו והשני דרכו להתפרע ולהשתולל ולקפוץ בשגעון וטירוף אל תוך הקוצים והדרדרים והבורות והביצות הטובעניות.
רוב המהמרים – נעמדו בראש ובראשונה לבחון את התנהגות השניים ובחרו בדעת מיושבת בסוס הנכון וזכו להם ולדורותם עד סוף כל הדורות.
אחרים – הימרו בטעות על הסוס הלא נכון וכשקלטו זאת חיפשו את ההזדמנות הראשונה לעזוב את הסוס המטורף ולהימלט לדרך הישרה ולבחור מחדש בסוס המתאים.
אך מה עושה מוטה שהימר כאן על הסוס הלא נכון?
מוטה שכידוע לא רק לא טועה לעולם אלא גם לא מסוגל מעצם טבעו לטעות אי פעם, קושר את עצמו בכל כוחו על גבי הסוס הפראי המשוגע ולא מפסיק לנסות "לתקן" תוך כדי טיסה מטורפת את השטחים הקוצניים והבוציים והטובעניים ו"להפוך אותם לדרך המלך", ואחרי כל חבטה נוספת שהוא חוטף מכל הסובב והמסחרר – הוא פותח שוב בסדרת קללות לכל אלו הניצבים ביציע ומתגלגלים מצחוק או גועים בבכי מול טפשותו ולא נחפזים בהמוניהם לרוץ אחרי מוטה והסוס המטורף שמתחתיו ולנסות לעקור את הברקנים ולסתום את הבורות ולייבש את הביצות כדי שמוטה יוכל להמשיך ולדהור על הסוס אותו בחר ולהוכיח שהוא מלכתחילה ומעולם לא טעה ולא טועה ולא יטעה…