"לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי לְחַדֵּשׁ הֲדַר זִיוִי "כָּל עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לֹא יִהְיֶה רַק לְחַדֵּשׁ אֶת הַתּוֹרָה הַיְשָׁנָה בִּכְתָב וּבַפֶּה אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הַהִתְחַדְּשׁוּת לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, וְאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה! (כוכבי אור, שיחות וסיפורים, כו)
"לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי לְחַדֵּשׁ הֲדַר זִיוִי" – זו הייתה ההרגשה המשותפת של כל באי ה"קיבוץ" הקדוש, ברח' קוליקה שבאומן. הקיבוץ הקדוש, חזר לקבל את צורתו המקורית – בעלי התפילות שהרטיטו את הלבבות; תחושת ה"וגילו ברעדה" כשאימת הדין משולבת בשמחה פנימית; והאהבה והאחדות הנפלאה בין כלל המשתתפים.
זו אמנם השנה השלישית בלבד להקמתו של ה'קיבוץ', אך כאן חוזרים כולם במנהרת הזמן יובל שנים אחורה. הזקנים שבחבורה מעידים שכאן ניתן לחוש את אשר חשו בקיבוצים של פעם, בירושלים ובמירון.
קשה לתאר במילים את החמימות והנעימות הנפלאה אותה חשו כלל משתתפי הקיבוץ: את האהבה והאחדות המופלאה בין אנ"ש מכל רחבי תבל, בארץ ובחו"ל – –
את ההתלהבות הסוחפת של התפילות הבוערות, החל מ"אדון עולם" לפני הנץ החמה, פסוקי דזמרה בקול ובכח, עד לשירה האדירה בקדיש תתקבל את השיעורים הנפלאים, באידיש ובלשה"ק, משך ימי הקיבוץ את הריקודים הסוערים.
ובעיקר: את הטעם של היין ההונגרי המקורי, שמשלב בתוכו יראה וקבלת-עול יחד עם שמחה אמיתית. כמה התגעגענו ל'קיבוץ' שכזה, אשר יעביר הלאה לדורות את שלהבת אשו של רבינו, בצורתה הטהורה והמקורית.
"וְאָמַר אָז זֶה הַפָּסוּק בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל כְּגַחֲלֵי אֵשׁ: "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אַיֶיערֶע קִינְדֶער זָאלְט אִיר מוֹדִיעַ זַיין וָואס דָּא הָאט זִיךְ גִּיטָאן! וְאָמַר בְּרֶתֶת וְזִיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא: וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (שיחות הר"ן, רט).
אנשי המלך – זקני ומשפיעי אנ"ש שליט"א יחד עם כלל המתפללים – מודים על העבר, על החסד העצום שעשה עמנו השם יתברך ביסוד ה'קיבוץ', ומבקשים ומייחלים על העתיד, לזכות "מדי שנה בשנה להתראות לפניו, להתפלל עמו יחד ברננה, ולצעוק על נפילת המלכות בכוונה", עדי "צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו" בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
בקיבוץ הקדוש יחד עם אלפי אנשי שלומנו התפללו זקני רבני ומשפיעי ברסלב הגה"ח ר' שמואל משה קרמר הגה"ח ר' שמעון ישראל שפירא הגה"ח ר' נתן דוד שפירא הרה"ח ר' יעקב לייב שפירא הרה"ח ר' מרדכי שפירא הרה"ח ר' יוסף קדיש שפירא בני החסיד רבי שמואל שפירא זצ"ל. הרה"ח ר' אלימלך זילביגר חתן גאב"ד ירושלים הגאון האדיר ר' יצחק טובייה וייס הרה"ח ר' אליהו גודלבסקי החזן המיתולוגי הרה"ח ר' אברהם יצחק כרמל הרה"ג ר' צבי חשין הרה"ח ר' יצחק רוזנבלאט הדיין הרה"ג ר' בצלאל גלינסקי הרה"ג ר' צבי ליברמנש הרה"ח ר' אברהם כץ חתן האדמו"ר מטאש זצ"ל הרה"ח ר' שמעון טייכנר הרה"ח ר' אברהם שמעון בורשטין חתן הגה"ח ר' שמואל משה קרמר הרה"ח ר' צבי צוקר הרה"ח ר' נותלע שפירא משפיע רוחני בישיבת ברסלב בני ברק הרה"ח ר' יצחק פריעדמן הרה"ח ר' אלימלך רוזנברגער ממשפיעי אנ"ש בארה"ב.
הרה"ג ר' נחמן נתן ווינשטוק מו"צ בעדה החרדית הרה"ג ר' שלמה הרשקוביץ ראש ישיבת גיטסהד הרה"ח ר' אליהו פדווא הרה"ח ר' שמחה קרמר הרה"ח ר' אברהם משה ואסילסקי הרה"ח ר' דן בינדר הרה"ח ר' שמעון אליהו ברויין הרה"ח ר' יעקב נתן אנשין הרה"ח ר' יהושע מאיר דויטש.
החזנים שהתפללו בקיבוץ החזן המיתולוגי המשפיע הרה"ח ר' אברהם יצחק כרמל הרה"ח ר' זלמן נפתליס ביום ראשון של ר"ה התפלל מוסף החזן הרה"ח ר' שרגא לוי. הרה"ח ר' נחמן ב"ר מנשה קעניג הרה"ח ר' פנחס גוטמאן הגה"ח ר' שמעון ישראל שפירא התפלל מנחה בערב ראש השנה הרה"ח ר' יונה שנעק התפלל בתפילת ערבית ביום ב' דר"ה בנוסח מירון.
