"אם ראית גנב ו'טורצקי' עמו… או: אמור לי מי מייצג אותך ואומר לך מי אתה".
למרות שבדרך כלל קשה מאד למלאות את הפה שחוק ולגחך כאשר מקיימים את מצוות חז"ל "מפרסמים את החנפים" ומוחים כדת של תורה נגד ברלנד ועוד יותר מכך: נגד אי אלו אודים עשנים שברוב טיפשותם או רשעותם מוכרים את נשמתם או את נפשם הבהמית לשטן ומתפתים לחבור לכנופיית יחצניו, שהרי מחאה מסוג זה לא יכולה ללכת יחד עם צחוק או ליצנות ומעצם טבעה היא מעוררת ומעצימה תמיד כאב עצום ומרירות וחירוק שיניים עד בלי די נוכח חילול השם וקריעת התורה לגזרים, במקרה של אבא טורצקי, היחצן-הבדחן התורן של ברלנד, אחרי השובל הארוך של כושים מזימבבואה, סוהרים מהכלא ביוהנסבורג ומכלא צלמון ואוטיסטים שמעידים על התגלותו של ברלנד כמשיח בעוד שבועיים בדיוק יחד עם התנגשות כוכב המאדים בכדור הארץ – במקרה הזה אי אפשר שלא להתפקע מצחוק.
מול רשימה בלתי נגמרת של רבנים, דיינים, אדמורי"ם, אישי ציבור וכלל עמך בית ישראל שלדידם ברלנד הפך להיות זה מזמן, כהגדרתו הקולעת של נתן בזנסון, "מוקצה מחמת מיאוס" ושם נרדף לשבתי צבי או ליעקב פראנק ימח שמם, מצא לו ברלנד את משקל-הנגד בדמותו של בדחן החתונות שלשמו ולזכרו תגחך כל נפש הלוא הוא אבא טורצקי. אלא שכמו שברלנד מצליח תמיד להוציא החוצה את מלוא הכיעור והטירוף של אלו שבוחרים, בניגוד לדעת תורה ולכל טיפת שכל ישר, לדבוק ברוחו הטמאה והמשוקצת ולהתגייס לחבורת הפתאים שמסביבו, גם הפעם השראתו החולנית של ברלנד הצליחה להוציא מאבא טורצקי, במעמד כמאתיים מחסידי ברלנד, מעמד שגם תועד בשידור חי והודלף לאחר מכן לרשות הרבים, את המילים הכי יצריות, בהמיות וחייתיות, שיצור אנוש מסוגל להוציא מפיו כאשר הוא מתאר שיג ושיח שלו עם יצורי אנוש אחרים. אם כוח הדיבור היה ניתן למספר דקות לחיה פצועה ומתוסכלת בג'ונגל היא כנראה לא היתה מתבטאת אחרת.
וכך, בקרקס הנודד של ברלנד בתלפיות בליל עשרה בטבת שכנראה התחלף לו לאבא טורצקי במוצאי תענית אסתר, כאשר אותו בדחן מנופח עולה על הבמה ומתאמץ להפעיל את את המיטב שבכישורי הנאום שלו במטרה לרושש את קהל האומללים בעוד ועוד תרומות והוראות קבע לברלנד וליחצניו, כשבתור טירון שלא מכיר כלל את סגנונו והלך רוחו של ברלנד הוא מנסה לשוא להלהיב את הציבור כי ברלנד בכבודו ובעצמו, לא פחות ולא יותר כי אין יותר, הבטיח לו לפני מספר דקות במו פיו ממש ממש שבאמת באמת "יהיו ישועות", כאילו ציבור העשוקים של ברלנד לא שמע עד כה מברלנד אלף אלפי הבטחות כזב והבל על אינסוף כפול אינסוף ישועות ומועדי ביאת משיח בכל מיליארדית שניה, ובכן, באותו מעמד עלוב ואומלל, נפלטים מפיו של אותו טורצקי, מול המיקרופון, כאותו חתול שהתגלה פתאום בכל חתוליותו כאשר נפתחה קופסת הטבק והעכברון פרץ החוצה בסיפור הידוע של רבי יהונתן אייבשיץ, מילים שמביאים לידי ביטוי הכי נאמן וקולע את עומק אישיותו שלחלוטין מתאימה ככפפה ליד ל"משסע לגזרים" הידוע המטורף הסאדיסט והפסיכופת ברלנד: "אני ינעץ בכם ציפורניים! אני יסרוט אותכם! דם כבר ירד להם! אני יסרוט אותם!"