יהודה יפרח
יהודה יפרח, ראש הדסק המשפטי של מקור ראשון ועיתונאי תחקירים. מרצה כפרשן משפטי, בוגר מכון 'משפטי ארץ' להכשרת דיינים ואוני' בר אילן, דוקטור לפילוסופיה יהודית
ברלנד עצמו גילה בקיאות מפתיעה במסלולי זרימת הכספים בקהילתו. לטענת המשטרה, למרות התדמית שיצר לעצמו כאדם השרוי באקסטזה על גבול השיגעון, מדובר באדם מפוקס וחדשרון (השמות מכאן ואילך בדויים) לקה במחלה סופנית. אחיו ירון הגיע לפגישה עם אליעזר ברלנד וביקש ממנו לערוך "פדיון נפש" לאחיו. ברלנד, צדיק עם קבלות ויודע נסתרות, לא טרח אפילו לברר במה שרון חולה. הוא דרש ממנו 5,000 שקלים והסביר לו שתמורת הסכום הזה אחיו יבריא לחלוטין. המשפחה הייתה במצוקה כלכלית, אולם גייסה את הכסף. ה"פדיון" לא הועיל, ובתוך חודש הידרדר מצבו של שרון. הוא הובהל לניתוח, אולם הרופאים לא הצליחו להציל את חייו.ירון רץ לביתו של ברלנד והטיח בו שההבטחה לרפואה שלמה לא התקיימה. ברלנד לא התבלבל. הוא הסביר לירון שהרופאים טעו באבחנתם, וכי עדיין יש על שרון "דינים בשמיים". הוא אמר לו שאם ישלם 5,000 שקלים נוספים, שרון יקום על רגליו בריא ושלם. המשפחה, שהייתה במצוקה נוראית, העבירה את התשלום הנוסף. לאחר שקם ירון מן השבעה הוא ביקש מעוזריו של ברלנד להחזיר את הכסף, אולם הם הבהירו לו שאם ייקח את הכסף אחיו "יסבול בשמיים".שמרית, אימה של שולי, חלתה בסרטן קיבה, והרופאים הבהירו שמדובר בשלב סופני וכי הם לא רואים סיכוי להחלמה. שולי שוחחה בטלפון עם ברלנד. הוא לא בירר פרטים על מחלתה של האם ודרש ממנה להעביר לו 20 אלף שקלים באותו יום, בתמורה לכך ש"בבית החולים יעשו צילום לאם והכול יהיה נקי". שולי הייתה במצב כלכלי לא פשוט, אולם עשתה מאמץ־על וגייסה את הכספים מבני משפחתה המורחבת. זמן מה לאחר מכן חלה החמרה במצבה של שמרית. שולי פנתה שוב לברלנד, וזה הורה לה להעביר אליו 3,000 שקלים נוספים כדי ששמרית "תחיה עד 120 שנה". בהמשך נדרשה לשלם עוד עשרת אלפים שקלים, אותם גייסה בהלוואה בנקאית. האם נפטרה. שמרית האבלה והמאוכזבת התקשרה לברלנד וסיפרה לו על כך. הוא אמר לה: "אימא שלך הייתה צדיקה. אני רואה אותה בשמיים עם כנפיים לבנות".
"אני לא רואה בו רב ולא קורא לו הרב. הוא אדם רשע שניצל מצוקות של אנשים תמימים", אומר לנו סגן־ניצב דורון בנאמו, קצין אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) מרחב ציון במחוז ירושלים. בנאמו איננו חובש כיפה אולם בארונית שבלשכתו מונחות טלית ותפילין מהודרות, וניכר בו שמעבר לעניין המקצועי הוא כואב גם את המושג החמקמק המכונה חילול השם. כמפקד מערך החקירות באחד המחוזות הרגישים של המשטרה, הופקד בנאמו על ניהול המאמצים שהפעילה המשטרה כדי לגבש את כתב האישום החדש שהוגש נגד ברלנד.
בנאמו מתגורר במושב בדרום הארץ, ומעבר לשעות העבודה האינסופיות הוא מבלה גם בנסיעות ארוכות, אבל הוא לא מתלונן. "ירושלים היא לב האומה, עיר היסטורית ומרגשת, והעבודה כאן מעניקה סיפוק ומשמעות", הוא אומר. "קהילת 'שובו בנים' העסיקה אותנו עוד לפני שנפתחו החקירות האחרונות. בערך מאתיים תלונות הצטברו במוקד 100 של המשטרה על אירועי אלימות שלהם. כמה מהאירועים היו נגד מתנגדים שלהם בקהילת ברסלב הכללית, וכמה נגד ערבים בעיר העתיקה ובשער שכם. צעירים מהקהילה היו הופכים דוכנים ומכים סוחרים בדרך לתפילה בכותל. תחום נוסף שזיהינו הוא עבירות התעבורה הקשות שלהם. לתקשורת הגיע מבצע אכיפה שבמסגרתו שיירה של ברלנד נעצרה בכביש 90 בדרכה חזרה מאילת, כשהיא נעה במהירויות מטורפות ועוקפת מכוניות בצורה מסכנת חיים".
אבל מה ששכנע את המשטרה לשנות סדרי עדיפויות ולהעלות הילוך בטיפול בקהילתו של העבריין המורשע, הייתה כתבה של א. ש בחדשות 13. לשטרנבך הגיעה אם שבתה חלתה בסרטן ושהוּנתה על ידי ברלנד. האם, כך התברר, צילמה את פגישותיה עם מנהיג 'שובו בנים', תיעדה את העברות הכספים והעבירה את ההקלטות לתקשורת.
"קיבלנו פרקליט מלווה, והוא הסביר לנו שכדי לגבש כתב אישום בעילת עושק אנחנו צריכים לאסוף עדויות על מסה קריטית של אירועים", מספר בנאמו. השאלה המשפטית הגדולה הייתה כיצד אפשר להגדיר את ה'פדיונות' של ברלנד כעושק. לכאורה, תעשיית הברכות הממומנות היא וולונטרית לחלוטין. מי שמגיע לרב ומוכן להוזיל מהונו, אמור להבין שהוא משלם על ברכה ולא על פרוצדורה רפואית מוכחת עם סיכויי הצלחה של 100 אחוז. זאת ועוד: תשלום צדקה בעבור פדיון נפש הוא פרקטיקה נפוצה בקהילות שונות. אנשים מגיעים לרב ומשלמים לו תמורת תפילה מיוחדת. כדי להגדיר את העניין כעושק, צריך לאפיין את ההבדלים בין דפוסי הפעולה של ברלנד לאופי הפעולה של רבנים נורמטיביים.
"הנקודה המרכזית היא רמת הוודאות שהוא הבטיח", אומר בנאמו. "הגיעו אליו אנשים במצוקה נוראית, ברגעים הכי קשים בחיים שלהם. הוא לא אמר 'אני אתפלל ונמתין לרחמי שמיים', אלא הבטיח רפואה שלמה ומוחלטת לחולים. כך למשל הוא הבטיח לחולי שיתוק שהם יעמדו על הרגליים, ולחולי סרטן סופני שהם יבריאו לחלוטין. באחד המקרים שבו החולה מת הציע ברלנד למשפחה להוסיף עוד 5,000 שקלים כדי שבנם יקום ראשון בתחיית המתים. הדפוס הזה יצר הסתמכות מלאה של המאמינים. הם היו בטוחים שהם קונים בחזרה את החיים של יקיריהם, ולכן במקרים מסוימים נשמעו לו והפסיקו טיפולים כימותרפיים. לכן מדובר בעושק".
החוקרים חשפו לא רק סכומי כסף גדולים במזומן, אלא גם שיטה שלמה להלבנת הון שכללה חשבונות פיקטיביים רבים וחנות להמרת כספים שתפקדה כבנק לכל דבר. הסכומים שהתקבלו במרמה ממשפחות חולים נעים לדברי החוקרים בין עשרות למאות מיליוני שקלים, שהועברו לחשבונות פיקטיביים של חסידים בקהילה. כך למשל נתפסו בחור ישיבה עם 13 כרטיסי אשראי, וזוג אברכים נטולי הכנסה ש'רכשו' דירה יקרה שהועמדה לרשות הקהילה. סכומים גדולים אחרים הועברו במזומן לצריכה שוטפת של בני משפחת ברלנד הענפה.
עוד התגלה שלפדיונות היה תעריף. אנשים שבאו בשל מחלה סופנית קשה התבקשו לשלם 20 אלף שקלים ויותר. מי שבאו עם בקשות 'צנועות' כדוגמת זיווג או בנים, נתבקשו לשלשל בין חמשת אלפים לעשרת אלפים שקלים 'בלבד'.
אגב, זהו לא סעיף האישום היחיד שהוגש נגד ראש קהילת 'שובו בנים'. האישום השני נגד ברלנד הוגש בגין הקלטות שבהן הוא נשמע מצווה "לשבור את הידיים והרגליים" לחסיד לשעבר בקהילה.
עו"ד עינת ברוכי־יריב ושאר חברי הצוות מפרקליטות מחוז ירושלים לא הלכו עד הסוף, ונמנעו מלהחיל על 'שובו בנים' את חוק המאבק בארגוני פשיעה. החלת החוק הייתה גוזרת עשר שנות מאסר על ראש הארגון ועל המנהלים בתוכו, מעבר לעונש על עבירות המקור. ולמרות זאת, נראה שהפעם המאמצים עומדים לשאת פרי ולבלום את תעשיית העושק והמרמה בחסות הדת.חוקרי המשטרה חילטו נכסים בשווי 18 מיליון שקלים בטענה שהופקו בעבירה, והצליחו לשכנע את בתי המשפט לעצור את ברלנד עד תום ההליכים. הצפי הוא שכתב האישום יכניס אותו לשנים ארוכות בכלא. ברלנד עצמו, כך טוען ראש צוות החקירה, גילה בקיאות מפתיעה במסלולי זרימת הכספים בקהילתו. לטענתם, למרות התדמית שיצר לעצמו כאדם השרוי באקסטזה על גבול השיגעון, מדובר באדם מפוקס וחד, השולט בפועל על כל מה שמתרחש בקהילה.