לחוברת חשיפת סידרת ההקלטות המעידות על החינוך לשבתאות שמחנכים ראשי כת ברלנד לחץ כאן
ההקלטה השישית בסדרת חשיפת ההקלטות והמסמכים החמורים של תורת האפיקורסות השבתאית בכת אליעזר ברלנד.
בהקלטה שלפניכם, הקלטה בה נשמע נתן בזנסון, האדם הקרוב ביותר לברלנד, כשהוא מדריך בפרוטרוט את שמואל לוי, יד ימינו של יהודה אשר גולדבלום, כיצד להתמודד בדרכי ערמומיות ונוכלות עם הגל העצום של חשיפת תועבות ברלנד בעקבות פרסום ספרו השבתאי "אמונת חכמים כהלכתה" – תשמעו, אולי לראשונה בצורה כל כך מפורשת ובוטה, כיצד תופרים בשובו בנים את התפירות הגסות והמכוערות בצד הפנימי והאחורי של בגד השקר והמרמה במהלך הנסיונות הנואלים להוליך את הציבור שולל.
כידוע, בשובו בנים, כמו בכל כת מסוכנת ופוגענית, תוססת אידאולוגיה ושיטה הרסנית שחותרת תחת כל התורה כולה וכל הממסד הרבני והחרדי כולו כמו גם תחת כל ממסד מוסרי ואנושי, אך מאידך, בשונה מהרבה כתות אחרות, גם קיימת בשובו בנים פחדנות וחולשה עצומה לקבלת הכרה ולגיטימציה מהציבור, וממילא, במקביל לתעשיית האפיקורסות החשאית יותר, מתקיימת כל הזמן תעשייה יחצני"ת שלימה של הכשרת השרץ והסוואת הנגע באמצעות הצגת מצג שקרי כלפי חוץ והתחנפות מתמדת לכל בעל סמכות חיצוני.
הדילמה הקשה שנתקלו בה יחצני ברלנד ככל שמעשי התועבות של רבם הלך והודלף יותר ויותר לא רק בחוץ וברחוב אלא בראש ובראשונה גם בתוך הכת פנימה, כאשר לא מעטים מחסידי ברלנד שלא ראו במו עיניהם או לא שמעו מבני משפחותיהם עד כה על העבירות החמורות החלו להבין אט אט כי אמת נכונים השמועות ורבם אכן עושה את אותם דברים שבהם מאשימים אותו אלו הנאבקים בו – היתה דילמה קשה מאין כמותה: מצד אחד, היה חשוב לשמור על הגרעין של החסידים שלא יתפרק ויערוק החוצה ולכן היה נחוץ ביותר להפיץ את הספר שמסביר למה לצדיק מותר לעבור על כל אותם עבירות והכל בסדר, אך מאידך: פרסומו של הספר גרם לבעיה כפולה ומכופלת בכך שהוא בעצם נתן אישור מלא לכל הרינונים וגרם להעצמת המאבק בברלנד פי כמה וכמה ולגיוס נאבקים חדשים בברלנד ובכת שובו בנים מכל גווני הקשת החרדית והדתית והציבור הרחב שראה כאן תופעה של "חזרת הש"ץ" = חזרה שניה של שבתאי צבי ימח שמו וזכרו, פשוטו כמשמעו.
כניסיון נואש ומחפיר להתמודד עם אותה דילמה, נחלץ נתן בזנסון, האדם הקרוב ביותר לברלנד והגבאי הראשי והצמוד זה שנים רבות, לייעץ ולהדריך את שמואל לוי ויהודה אשר גולדבלום כיצד לנסח מכתב דו-משמעי מבלבל ומתעתע שמצד אחד ירגיע את הרוחות ויפייס את החרדים לדבר ה' שעלולים להצטרף כעת בהמוניהם למחנה הנאבקים בהם ולהמיט עליהם מכת מוות, אך מאידך יהיה ברור מתוכנו של המכתב כי כל כולו ליצנות וגיחוך ואחיזת עיניים ואין בו שום כוונה רצינית של התנערות אמיתית מאותו ספר שבתאי מביך, כך שאלו שעלולים חלילה לפרוש מברלנד ימשיכו לדבוק בו ולהאמין בו למרות כל העבירות החמורות שבחמורות.
בד בבד אנחנו גם שומעים בהקלטה זו שוב את עמדתו הנחרצת של האיש הקרוב ביותר לברלנד, נתן בזנסון, כי אין שום ספק בעולם שדעתו האמיתית של המתועב ברלנד, אותו פי שניים וכפל כפליים של שבתי צבי וישו הנוצרי, הוא בדיוק מה שכתוב שחור על גבי לבן באותו ספר אפיקורסי מתיר איסורים, אותו ספר שכלפי חוץ: ברלנד, הפחדן והחנפן העלוב והמאוס, מוצא את עצמו מחוייב לצאת כביכול נגדו בכל לשונות הגוזמה והטירוף פן יבולע לו.
ובנוסף, אנחנו שוב שומעים בהקלטה הזו עד כמה תורת השבתאות מושרשת עמוק עמוק בקרב בני הכת, עד כדי כך שלמרות שברלנד הורה, לפחות כלפי חוץ, לשרוף את הספר, ולמרות שההודעה הזו התפרסמה בקו של בניסן בהוראת ברלנד כביכול, הרי שבני הכת, שיודעים היטב היטב מה המשמעות הליצנית של ההודעות האלה ומהי דעתו האמיתית של מורם ורבם, התקיפו קשות את בניסן על כך שהעז לשמש במה ולו לגילוי דעת ליצני וקיקיוני נגד הספר, ורק ההתנצלות בכך שגולדבלום, מחבר הספר עצמו, שותף לפרוייקט הליצני הזה, הצליחה להוריד מבניסן את מתקפת האש…
אכן, הצצה, לא מפתיעה אך בהחלט מטלטלת ומזעזעת, אל מאחורי הקלעים של תעשיית השקרים האינטנסיבית והחינוך העקבי לשקר, שקר, ושוב שקר ושקר, של ראשי כת שובו בנים: נתן בזנסון, האיש מספר אחד בקרבתו של ברלנד, יעקב בניסן, האיש הממונה על קו המיסיון הרשמי והמכובד כביכול של הכת, ויהודה אשר גולדבלום, חתנו החביב של ברלנד והאידיאולוג והוגה הדעות הגדול והנערץ ביותר של הכת.
האזינו להקלטה:
"נתן בזאנסון: מה שהייתי מייעץ לך עצה פרקטית, אם הרב יהודה יכול לכתוב פתק בליצנות דעבודה זרה: 'לכל מאן דבעי, אני מבטל את דעתי לגמרי, ואני גם מבקש שכל מי שכתב בשמי נא לשרוף את הספר, אני מבטל את דעתי לגמרי לדעת מורי חמי הרב שליט"א, וכל מי שרכש את הספר מתבקש לשרוף את הספר, על החתום…', הבנת? כאילו ליצנות, לתת כזה מכתב חצי ליצנות – חצי… כאילו מכתב כזה שהוא משתמע לשתי פנים, הבנת מה שאני מתכוון?
שמואל לוי: אני יגיד לך, בקו הוא כבר הודיע שהמחבר עודד אותנו לפרסם את ההודעה הזאת. הוא קיבל עליו את הדין והוא עודד אותנו לפרסם את זה, כי יעקב בניסן קיבל הרבה התקפות על זה, אז הוא הצטדק בזה שיהודה אשר דחף אותו שכן יפרסם את זה.
נתן בזאנסון: טוב, שהוא ימלא את זה במכתב שיהיה ליצני כזה, זאת אומרת שמצד אחד… שייראה ליצנות ולא ליצנות, כאילו, שיהיה ליצני כזה, שהוא 'מתבטל לדעת מורי חמי, שכיון שמורי חמי אמר לשרוף את הספר, כמובן שצריך לעשות מה שהרב אומר', כאילו שכל מי שיראה את המכתב הזה יראה שזה ליצנות, מצד שני: הוא כביכול מתבטל לדעה של הרב, הבנת? איזה שהוא נוסחה חכמה, שייצא חובת שני הצדדים, אם ישאלו אותו: הרי הרב אמר שצריכים לשרוף? בסדר! אני כתבתי שצריך לשרוף את הספר! אם הרב אמר שצריכים לשרוף, אז מה השאלה?… מצד שני, כאילו מה, לשרוף ספר? כאילו מה הקשר? תשרוף את הריטב"א! תשרוף את כל הגמרות! על מה זה בנוי, על התורה, זה לא…
שמואל לוי: בסדר, רבי נתן".