התלמיד הגדול – רבי נתן מברסלב זיע"א
"מעולם לא ראינו ולא שמענו מאיש אחד שישרת את רבו באופן כזה, כמו שראינו ממורנו הרב רבי נתן זכרונו לברכה, כי ממש נתקים בו לא מש מתוך האהל, אהלו של תורה של רבנו אור האורות בעל לקוטי מוהר"ן זכר צדיק לברכה, כי ממש היה דבוק ומקושר אליו בהתקשרות ודבקות אמיתי במסירות נפש ובביטול הרגשות עצמו לגמרי לגמרי בכל תנועותיו במעשה ובדיבור ובמחשבה, בשבתו בביתו ובלכתו בדרך בשכבו ובקומו. וכל שיחותיו וסיפוריו וענייניו הכל היה סובב והולך רק על קטב ענין זה להודיע ולפרסם גדלת קדשת מעלת רבנו זכר צדיק לברכה, וגדלת קדשת מעלת מאמרי תורותיו הקדושים ושיחותיו וספורי מעשיותיו וכל ענייניו. להודיע לבני האדם גבורותיו וכו' להפיץ מעיינותיו חוצה. כי זה כל אדם. וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ובשביל זה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. ואלמלא זכו העולם על כל פנים גם עכשיו זה שנים רבות אחר הסתלקותו זכרונו לברכה ליהנות מאורו כבר היה העולם בא לידי תיקונו בשלמות – – –
"והנה האיש הזה מורנו הרב רבי נתן זכרונו לברכה לא נתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה וכל ימי חייו היה עוסק רק בעניין זה, לדלות ולהשקות מתורת רבו לאחרים ולפרסם שמו הגדול והקדוש בעולם" – – –
(הרב מטשערין תלמיד מוהרנ"ת בהקדמת 'עלים לתרופה')
לולא רבי נתן, לא היה לנו היום מאומה מאורו של רבינו בעולם. כי הוא זה שמגלה שרבינו הקדוש חי וקיים, ותיקוניו הנצחיים חיים וקיימים. הוא זה אשר הבין מרבינו שרצונו שנבוא אליו גם אחרי הסתלקותו לראש השנה למקום גניזתו אומן עד ביאת גואל צדק (חיי מוהר"ן יקרת ר"ה, כוכבי אור ועוד). והוא זה שבכל מאמריו מלמד לישראל שרבינו לא סיים את תיקון העולם שהחל בו, אלא ממשיך בו ביתר שאת. הוא זה שעדיין עומד ומכריז ומגלה שרבינו הוא ראשנו, מנהיגנו, העוסק בתיקוננו, המעלה את תפילתנו ועבודתנו וכו' וכל מה שנאמר על הרב והמנהיג האמיתי, הוא ולא אחר עד קץ הפלאות.
ובעבור זה ספג את כל הביזיונות והרדיפות עד הנפש ממש, כידוע. כי המתנגדים, ובפרט הגדולים שבהם, לא הצליחו להבין, איך תלמיד של אדמו"ר שנסתלק מן העולם משליך ממנו והלאה את כל הכבוד והשררה שיכול להשיג בנקל, ומתעקש להודיע קבל עם ועדה שרבו הוא המנהיג של כל ישראל עד ביאת המשיח.
רבי נתן. זהו הפלא הגדול ביותר בהשארת אורו של רבינו בעולם לדורי דורות.
רבי נתן – הפנימיות של רבינו
כי באמת, מי שלומד ליקוטי מוהר"ן בלי דברי מוהרנ"ת שבכתב ושבעל פה (שהם בבחינת הרמזים שמקבל התלמיד מהרב, מה שאי אפשר לומר בפירוש, כמובא בתורה 'כי מרחמם ינהגם' בליקו"מ ב' ז'), יכול לטעות הרבה מכוונת הדברים.
אך כשם שכל בר בי רב יודע שאי אפשר להבין את הפירוש האמיתי בתנ"ך בלי מדרשי חז"ל, וכן אי אפשר להבין כלל את כוונת המשנה בלי הגמרא, וכן את הזוהר בלי כתבי האר"י ז"ל וכו'. כמו כן ממש צריך לידע שאי אפשר לידע את הפירוש האמיתי בתורות הקדושות שבספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן, ללא דברי מוהרנ"ת. כי הוא התלמיד המובחר והנצחי שרבינו עומד ומעיד עליו שהוא יודע ממנו יותר מכולם (ראה ימי מוהרנ"ת בתיאור הסתלקות רבינו).
ובעיקר אמורים הדברים כלפי גדולת רבינו ונצחיות כוחו וקדושתו הנחבאת ומסתתרת בין דפי הליקוטי מוהר"ן, אשר רק מוהרנ"ת לבדו היה יכול לגלות ולהודיע זאת לכל באי תבל. כמו שכתב בעלים לתרופה: "ועיקר ההתחזקות על פי כל דרכי עצותיו, אף על פי שגילה אותם בפירוש וצריכים להאמין בדבריו ולקיימם בפשיטות, אף על פי כן עדיין צריכין להבין מרחוק הרמזים, בפרט הרמזים מעוצם גדולתו וכוחו של הזקן דקדושה סבא דסבין שאנו חוסים בצילו שממנו מבינים גדולתו של יוצר בראשית ועוצם חסדיו עד אין קץ וכו' '" (מכתב שצ"ד)
ועניין זה הוא עמוק עמוק מי ימצאנו. כי על כתפי התלמיד הקדוש הזה הוטלה השליחות הנשגבה ביותר, אשר כל הגאולה תלויה בה, והיא: פרסום שם רבו הקדוש לדורות עולם. כי כמו שנראה ונבין מדבריו הקדושים להלן, רבינו בעצמו לא היה יכול לפרסם עצמו בריש גלי כל כך, רק תלמידו הקדוש רבי נתן הוא זה שגילה גדולתו ונצחיות כוחו לכל יושבי תבל.
ואלו הם דברות קדשו בלהבות אש, בליקוטי הלכות, שבת ה':
מלחמת עמלק – להעלים שמו של ה'ראש בית'
"כי עיקר מלחמת עמלק שבכל דור, הוא כנגד שם ה', שהוא שם הצדיק האמת שהוא שם ה', כי שמו משותף בשם הצדיק. אשר הצדיק הזה האמת, הוא הפאר והיופי וההידור של כל העולם. הוא החן האמת של כל העולם. הוא בחינת יסוד הפשוט, בחינת נהר היוצא מעדן וכו' אשר ממנו נמשכין כל הד' יסודות שהוא כלליות כל העולמות כולם, שכולן נמשכין ממנו וכל חיותם נמשך על ידו. אשר כל מי שנכלל בשם האמת של זה הצדיק, הוא מסתכל על עצמו בכל הד' יסודות שהם כל המידות וזוכה לחזור בתשובה לה' יתברך, כמבואר שם במקומו בהתורה הזאת עיי"ש.
"ואם זה הצדיק האמת שבכל דור היה נתגלה בעולם, וכל העולם היו מקורבים אליו, באמת היה העולם כבר מתוקן. כי זה הצדיק יש לו כוח לתקן כל העולם אם לא היו מעלימן ומסתירין אותו.
"אבל בכל דור ודור יש בחינת מלחמות עמלק, ועיקר מלחמתו של עמלק ימ"ש היא רק דייקא נגד הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית. כי עמלק הוא בחינת ראשית דסטרא אחרא בחינת 'ראשית גויים עמלק' ועל כן כל מלחמתו הוא רק כנגד זה הראש בית האמת שכל הדורות נמשכין ממנו.
"אבל מחמת שכנגד הראש בעצמו אין לו שום כוח להלחם עמו בעצמו, כי זה הצדיק האמת הראש בית, כבר זכה לנצח אותו ולשבר אותו בתכלית כי לא אתהני מדיליה (כי לא נהנה משלו) כלום. כי כבר שבר כל התאוות וכל המידות רעות בתכלית תכליתן בתכלית השלמות שאין שלימות אחריו, והכניע וביטל מעצמו זוהמת הנחש שהוא זוהמת עמלק שהוא הסטרא אחרא והוא הכניעם כולם מעצמו בתכלית ההכנעה והביטול, עד שלא נשאר אצלו שום אחיזת הרע כלל אפילו כל שהוא.
"ועוד הוסיף אחר כך למסור נפשו בכל יום בשביל ה' יתברך וקיבל יסורים קשים ומרים ממוות בשביל קדושת שמו יתברך ובשביל עמו ישראל וכו' וכו' על כן בוודאי אין לעמלק שהוא ראש הסטרא אחרא שום אחיזה להלחם עם הצדיק בעצמו.
"על כן כל מלחמתו הוא מה שמערבב את העולם בכל עת ועושה מחלוקת גדול בכל עת על הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית כדי להרחיק את ישראל ממנו, כדי שלא ישובו לה' יתברך על ידי הצדיק הזה שהוא הראש בית שיש לו כוח להחזיר כל העולם למוטב.
"כי קליפת עמלק מרוצה שיתקרבו ישראל לכל הראשים שבעולם, לא מבעיא הראשים של הסט"א ממש שהם עיקר שם הטומאה כמו ראשי הכתות של הפילוסופים והאפיקורסים, ולצוד נפשות לקרבם לאלו הראשים ימ"ש, בוודאי הן הוא משוש דרכו ועל זה מניח עצמו בוודאי לאורכו ולרחבו.
"אלא אפילו ראשים שיש להם חלק בקדושה שהם אנשים כשרים קצת, ואפילו אם הם צדיקים, רק שיש בהם עדיין איזה אחיזת הרע ואין להם כוח להוציא את ישראל מרע לטוב. על כן מרוצה עמלק שכל אלו הראשים יהיו גדולים ומפורסמים בשם גדול בעולם ויהיה להם התנשאות גדול. וכל כוונתו הרעה – רק להעלים על ידי זה שם הראש בית האמיתי שהוא הראש של כל הראשים שבעולם, והוא הבעל הבית האמיתי של העולם שעיקר תיקון כל בני עולם לשוב לה' יתברך הוא על ידי דייקא.
"וזה שכתוב 'ויזנב בך כל הנחשלים אחריך' וכו' 'ויזנב' דייקא; וכמו שדרשו רבותינו ז"ל שהיה חותך זנבות וזורקן כלפי מעלה. כי ההמון עם כנגד הצדיק הם בבחינת זנב כי הם טפלים אליו. אבל בוודאי טוב להיות זנב וטפל לצדיק הזה שהוא ראש בית האמיתי, מלהיות ראש במקום אחר וכמו שכתוב במשנה: 'הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים'.
"ועמלק בתחבולותיו חותך הזנבות וזורק כלפי מעלה, שמהפך מזנב – לראש. שלוקח קטנים במעלה וחותכם ומרחקם מהצדיק, מהראש בית האמיתי, וזורקן כלפי מעלה, דהיינו שעושה מהם ראשים ומגביה אותם למעלה למעלה ומגדיל שמם מאד, ומכניס בלבם שיחלוקו על הצדיק, הכל בשביל להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה שהוא הראש בית האמיתי.
"ועל כן מלחמה לה' בעמלק מדור דור. כי זה עיקר תוקף מלחמות עמלק שבכל דור. כי בכל דור מוכנת הגאולה לבוא על ידי הראש בית הזה שהוא בחינת משה משיח שהוא הצדיק האמת הגדול במעלה שבכל דור. אך עיקר העיכוב הוא על ידי המחלוקת העצום הזה שהוא בחינת מלחמת עמלק שכל מלחמתו להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה.
"וזה שאמר משה ליהושע תלמידו דייקא: 'צא הילחם בעמלק'. ולא לחם עמו בעצמו. כי מחמת שכל מלחמתו של עמלק הוא כנגד בחינת משה שהוא הראש בית האמיתי, להסתיר ולהעלים שמו חס ושלום, על כן אין יכול משה בעצמו להילחם עמו, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. כי איך אפשר להצדיק להגדיל ולפרסם שם עצמו?
"על כן ציוה לתלמידו יהושע: 'צא הלחם בעמלק'. כי דייקא התלמיד של הצדיק האמת, הוא יש לו כוח להילחם בעמלק שרוצה להעלים ולהסתיר שם הצדיק הזה. כי בחינת יהושע תלמידו כל עסקו וכל תחבולותיו לפרסם ולהגדיל שמו הקדוש והנורא של הצדיק הזה בעולם. וכמו שכתב רבינו ז"ל על פסוק 'ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו' (בסי' קס) שדייקא על ידי התלמידים של הצדיק יכולין לידע גדולת הצדיק.
"ובוודאי כל כוחו של בחינת יהושע תלמידו להילחם בעמלק, הוא בוודאי רק מהראש בית בעצמו שהוא בחינת משה. כי בוודאי אין כוח ליהושע שהוא בחינת התלמיד ללחום מלחמה עצומה ונוראה כזאת. וזה שכתוב: והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. כי בוודאי עיקר כוח המלחמה היה על ידי משה בעצמו, רק אף על פי כן המלחמה בעצמה להתגבר על עמלק שרוצה להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה, להתגבר עליו להגדיל ולפרסם ולפאר ולרומם באמת שם הצדיק הזה, צריך שיהיה נעשה על ידי בחינת יהושע דייקא".
מכאן אנו למדים שתלמיד אמיתי נקרא מי שמוסר נפשו להגדיל את שמו וכבודו של רבו. ומי לנו כמוהרנ"ת זי"ע, אשר כשם שלא היה ולא יהיה רבי כמו רבינו, כך לא היה ולא יהיה עוד תלמיד כמו רבי נתן. כי לא קם תלמיד כמוהו אשר ביטל כל חכמתו שכלו וכבודו ולא אתהני מכבוד רבו אפילו כחוט השערה, אף גם קיבל עליו ביזיונות ושפיכות דמים ולחם כל ימיו עם עמלק על ידי תפילות ותחנונים ודמעות, כדי להודיע לבני האדם עזוז גבורותיו של רבו.
ועל ידי התלמיד בה"א הידיעה שהוא מוהרנ"ת, יכולין הכל להיות תלמידים. כי הוא זה שסלל והמשיך בעולם את אור הביטול לרבינו, ומלמד את כולם להיות תלמידים ולוותר על כבודם למען כבוד הראש בית האמיתי שמגדל כבוד ומלכות ה' יתברך בעולם.
וכל תלמידיו הקדושים הלכו בדרכו וברחו כל ימיהם מכבוד ושררה, ועסקו רק לפרסם גדולת רבינו, אף שסבלו ביזיונות לאין שיעור בעבור זה, כמו שכותב רבי אברהם בר"נ טולטשינער: "כל ימי גדלתי בין החכמים בחכמת התמימות והפשיטות והן המה אנשי מוהרנ"ת ז"ל אשר הפקירו את כבודם בכל מיני הפקרות בעבור האמת, וקבלו על עצמם כל מיני ביזיונות ובושות וכל מיני חרופים וגידופים וליבון-פנים עד אין שעור וערך, ומכל-שכן וכל-שכן בעת תבערת המחלוקת שהיה עליהם בשנת תקצ"ה, אשר כל אחד ואחד היה מסוכן להריגה ממש… מצוה וחובה עלי להודיע לדורות הבאים את דבריהם אשר שמעתי מפיהם, כי לא נעלם ממני עצם אמתת דבריהם". (כוכבי אור)
הרבי הנצחי והתלמיד הנצחי
ומכיוון שרק על ידי התלמיד הקדוש הזה מתגלה גדולת רבו, על כן דייקא על ידי התחברותם יחד בא העולם לתיקונו, כמו שכותב ר' אברהם בר"נ: "כי הוא הרב והתלמיד שהביטו והסתכלו עליהם מיום בריאת העולם ועד הנה, ועל ידם יהיה נפעל ונגמר התיקון של כל העולמות בתכלית תכלית השלימות, שגם אם לא היה אוכל האדם את עץ הדעת לא היה נעשה תיקון עולמות כזה" (כוכבי אור חכמה ובינה מ"א)
"כי הוא היה התלמיד האמיתי אשר נאכל ונתהפך למהות רבו ממש כביכול" (שם ל"ט)
וכל מה שמדברים מגדולתו של רבי נתן, מדברים מגדולת רבינו, כי בעוצם ענוותנותו העצומה וביטולו המופלא לרבינו, המשיך לעולם את אור הביטול לרבינו והסמיכה על כוחו, עד שעל ידו יכול כל אחד בנקל לבטל חכמתו וכבודו בפני רבינו ולהכלל בקדושתו.
רבי נתן הוא מורה דרכנו 'איך לא להיות רבי', איך להיות תלמיד, כי הוא התלמיד המובחר לדורות, ראש כל תלמידי רבינו עד עולם, ואחריו אין להוסיף וממנו אין לגרוע.
