קונטרס על כסאו לא ישב זר – פרק ו' ליקוט מתלמידי מוהרנ"ת זי"ע

לא באנו לחדש דבר, אלא להזכיר את הידוע והמפורסם, שעבר בקבלה איש מפי איש מאז רבינו הקדוש דרך תלמידו הנאמן רבי נתן זי"ע, דרך שאר התלמידים בלי יוצא מן הכלל.

עד שלפני שנים מועטות ירדה הסתרה לעולם והחושך יכסה ארץ, עד שהדברים הברורים והפשוטים נשכחו, וגם רבים המתקרבים החדשים שאינם יודעים את הדברים שתמיד היו ברורים לכל מי ששם רבינו הקדוש נקרא עליו.

בבירור ענין "צדיק האמת" המובא בספרי רבינו, והדרך להתקרב אליו, ולהבין בצורה ברורה מי הוא צדיק האמת, ואיך עברה ועוברת השארת דעתו הקדושה בעולם מדור לדור עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו.

על כסאו לא ישב זר – פרק ו: ליקוט מתלמידי מוהרנ"ת זי"ע

אחרי הסתלקות מוהרנ"ת זי"ע לשמי מרומים, המשיכו תלמידיו הנאמנים אשר קיבלו דעתו הקדושה, את דרכו "לעשות תלמידים" לרבינו, והכריזו והודיעו בריש גלי שהצדיק האמת שבדור הוא רבינו הקדוש וכל תיקוניו חיים וקיימים לעד, כפי שקיבלו ממוהרנ"ת.

ליקטנו בזאת מעט מן האור, מה שנותר מהם לפליטה לדורות זעיר פה זעיר שם, מועט המחזיק את המרובה. ומדבריהם ילמד הקורא מה היתה הקבלה שנמסרה לכל תלמידי מוהרנ"ת בלי יוצא מן הכלל.

*   *   *

רבי יצחק בן מוהרנ"ת זצ"ל / מכתבי מהר"י

"כי זה ידוע, שעניינים כאלה סובב והולך על כל העולם כולו, אך אין להם שום המתקה להחיות את נפשם רק ברוחניות, אשר נמתק בכלליּות על-ידי הצּדיק יסוד עולם, אשר הוא בכוחו הגדול ממתיק כל המרירות של העולם, ועלינו חמל השּם יתברך וזיכנו להתקרב לאורו הקדוש ולקבל ממנו עצות נפלאות איך להחיות את עצמו בתוך כל השּטף מים רבים העובר עלינו. עלינו לשבח לאדון כל על כל הטוב אשר גמלנו. מה אומר, מה אדבר, לפני שעה זו למדתי התורה של 'אזמרה' ושמתי ליבי מחדש ליקרת העצה הקדושה הזאת, וקיבלתי חיות חדש ממש כמו שמשיבין את עצמן עם כל משיבי טעם. ממש סדער קוויקט מיך (זה מחיה אותי), וחוץ מה שבעזרת ה' יתברך מתנוצץ בליבי עד היכן הדברים מגיעים. ואנחנו בעזרת ה' יתברך תולים בזה החזן הקדוש אשר הוא רואה היכן התינוקות קוראין. יהי ה' עמנו אשר נזכה להתאחז בו בזה ובבא כל ימינו, ולעד ולנצח נצחים, ובוודאי יהיה אחריתנו טוב ונפלא. והעיקר לזכות לקיים עצותיו הקדושות, ולילך עם העצה הנפלאה הזאת של 'אזמרה' וכמו כן עם כל העצות הקדושות, ובפרט כאשר ביאר לנו תלמידו הקדוש כבוד אדוני אבי מורי ורבי". (על"ת מכתבי מוהר"י).

"…וכמו כן זכיתי להיות במערה של כבוד התנא הקדוש הלל הנשיא, ושם זכיתי להתפלל תפילת מנחה, כי נפתח לבבי עד אין שיעור, ובאמת לא יכולתי לצאת מהמערה מגודל הדבקוּת שזּכיתי שם, והכל בכוח הצּדיק יסוד עולם הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר השאיר לנו ברכה על-ידי תלמידו הקדוש כבוד אדוני, אבי מורי ורבי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא זכותם יגן עלינו, אשר על-ידי זה נפתח לבנו…". (שם)

"זה חלקי מכל עמלי, והכל בכוח כבוד אדוננו מורנו ורבינו הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, זכר צדיק וקדוש לברכה, וזכות כבוד אדוני אבי, מורי ורבי תלמידו הקדוש זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, זכותם יגן עלינו, כן יהי ה' עמדי מעתה ולנצח לזכות לשקוד על תכליתי הנצחי כראוי, ולהחיות את נפשי עם כל הטוב הנמצא אתנוּ". (שם)

*   *   *

רבי נחמן מטולטשין זצ"ל / מכתבי רנ"ט

"והיום למדתי המאמר הקדוש 'העיקר והיסוד שהכל תלוי בו להתקשר להצדיק שבדור לקבל דבריו על כל אשר יאמר וכו' וכבר מונח כלל בידינו אשר כעת הוא הצדיק שבדור, אדוננו מורנו ורבנו זצוק"ל".

"ולמען השּם, אל יזיז דעתו ומחשבתו, רק להיות על ראש השּנה בפה, לתחוב ראשו בין אוהבינו, המקשּרים את עצמם עם נשמת אור רבנו זכרונו לברכה, ואז טוב לו; גלייב [=האמן] ואחר כך תראה בעיניך".

(במכתב לאחד מאנ"ש דארץ ישראל)

*   *   *

רבי נחמן מטשערין זצ"ל / פרפראות חכמה, תפילות ותחנונים

"גם באיזה מקומות הראיתי לדעת איך שמאמריו אלו הקדושים רומזים על כל סדר ההנהגה של כל העניין שלו גם לאחר הסתלקותו (של רבינו ז"ל), באופן שמתנהג מאז ועד הנה זה קרוב לשבעים שנה אחר הסתלקותו ז"ל, וגודל נפלאות התיקונים שנעשין על ידי זה" (הקדמת 'פרפראות לחכמה').

"הנה ידוע מפי תלמידיו הקדושים שכל המאמרים שגילה בעניין מעלת התיקונים הנוראים והנפלאים שנעשין על ידי ההתקרבות אל הצדיק – וכל הפרטים שיש בזה – כל דבריו ז"ל בזה חיים וקיימים לעד, וגם עכשיו אחר הסתלקותו ז"ל נעשה כל זה על ידי שמתקרבין אל עניינו הקדוש ז"ל ונכללין בתוך הקיבוץ הקדוש הנקרא על שמו הקדוש ז"ל ומתדבקין עצמן בלימוד ספריו הק' ומקבלין עצותיו הק' ובאים על ציונו הק' ומתפללין שם על התשובה והיראה והעבודה וכו' בפרט כשזוכין להכלל בתוך הקיבוץ הקדוש בעת שמתאספין אליו ז"ל על ראש השנה".

והולך ומבאר איך כל פרטי התיקונים המבוארים שם בתורה ד' נמשכין גם עכשיו לאחר הסתלקותו: "הסתכלות פני הצדיק – על ידי לימוד ספרי רבינו שבהם נמצא דמות דיוקנו ואור פניו כמובא בתורה קצ"ב. נתינת צדקה לצדיק – על ידי הצדקה שנותנים לבניו ולהמקורבים אליו ולהדפסת ספריו הקדושים וכו' ולשאר ענייניו הקדושים. וידוי דברים לפני הצדיק – על ידי שבאין על ציונו הקדוש ומרבין שם בתפילות ווידויים. "ומה יהודה שהתוודה כמה דורות לפני לידת משה ואח"כ כשזכר משה הווידוי נעשה כאילו התוודה עכשיו לפניו, מכל שכן עכשיו שכבר היה הצדיק בחינת משה בעולם כשבאין על קברו כפקודתו בכדי שהוא יעלה הוידוי לפני השי"ת ויתקן בחינת המלכות, בודאי נתקן הכל!".

ומסיים הרב מטשערין: "צריך להאמין שכשרוצה באמת לילך בדרך הישר ועושה כל התיקונים הנ"ל בשלימות אז מה שהשי"ת שולח לו במחשבתו איזה דרך והנהגה לעבודת ה' צריך להאמין שזה דרכו הישר לעת עתה לפי שורש נשמתו", עיי"ש. (פרפראות לחכמה תורה ד')

"וכמו שאמר רבינו ז"ל על עצמו בפירוש: כמה צלם אלוקים היו מונחים ברפש וטיט וכו' ואני הוצאתים משם. וכן אמר על עצמו: ואני ידיי מלוכלכות בדם שפיר ושליא וכו' וכל זה היה בחיים חיותו, אבל באמת גם עכשיו אחר הסתלקותו כפשוטו ממש, שאז בוודאי מחפש בגנזיא דמלכא, אף על פי כן גילה רצונו שגם עכשיו חפץ ביותר שיבואו על קברו, בפרט אחר הסתלקותו זה שנים רבות, וישתדל ביותר בטובת ותיקון נפשות השפלות והירודות מאד, באופן שיזכו גם המה לשוב בתשובה שלמה ולהתקרב אליו יתברך.

"והעבודה הזאת היא ממש בבחינת 'שמגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל לעשות רצונו יתברך', ועל ידי זה זוכה גם עכשיו בכל פעם ביותר להעלות המשפט מתהום רבה ולברר בירורים נפלאים ונוראים מאד, עד שעל ידי זה יתתקנו כולם". (פרפראות לחכמה, תורה ה', סעיף כ')

"ולפי פשוטו רוצה לומר שהתיקונים אלו נעשין על ידי קיבוץ התלמידים אל הישיבה של הרבי האמיתי בחיים חיותו, ורומז בזה גם על עניין קיבוץ הקדוש שמתקבצין ומתאספין אליו על ראש השנה גם עכשיו אחר הסתלקותו, בוודאי נעשין על ידי זה גם כן כל התיקונים הקדושים המבוארים במאמר זה הנ"ל וביתר שאת, כי (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. ואפילו משה רבינו עליו השלום השיג אחר הסתלקותו מה שלא השיג בחייו וכמו שאמרו רבותינו ז"ל, עיין בליקוטי הש"ס להאריז"ל מסכת ברכות אל מאמר רז"ל תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל" (שם סעיף כ"ג)

ומבאר כיצד מתקיים גם היום מה שמובא בתורה ה' הנ"ל, בעניין תיקון החמשה חושים על ידי הראש השנה של הצדיק, וזה לשונו:

"כי חוש הריח שנתתקן על ידי היגיעות וטרחות שיש לכל אחד לבוא אל הרב, זה בוודאי נעשה גם עכשיו. אף גם חוש הראיה והשמיעה נתתקן גם עכשיו על ידי שמסתכלין על ציונו הקדוש ועל כלל הקיבוץ הקדוש המתאספין ומתקבצין אליו, והכל בכוחו וזכותו הקדושה ז"ל.

ובכל אחד מהקיבוץ בוודאי יש איזה בחינת הארה ונקודה הקדושה מה שקיבל על ידי התקרבותו אליו ז"ל ועל ידי שנכלל בהקיבוץ הקדוש הזה, נמצא שזה גם כן בכלל 'והיו עיניך רואות את מוריך'. וכן חוש השמיעה שנתתקן על ידי שכל אחד שומע המוסר של הרב, שזה שייך עכשיו גם כן, שעל ידי ששומע ההתעוררות הגדול והקולות והצעקות והבכיות הגדולות מעומק הלב שיש אז בין כלל הקיבוץ, שאין צריכין מוסר גדול מזה.

וכן חוש הטעם, מה שכל אחד טועם מתיקות וכו' זה בוודאי שייך גם עכשיו, כי אז כל אחד טועם מתיקות טעם הזכות הקדוש שזכה להתקרב אליו ז"ל. (שם, סעיף כ"ג)

"ריבונו של עולם זכנו להיות בכלל הקיבוץ הקדוש שמתקבצין מדי שנה בשנה אצל הצדיק והרב האמת על ראש השנה שאז עיקר זמן הקיבוץ, ונזכה על ידי זה לקבל קדושת המוחין בשלמות מהרב האמת. ויהיה לנו חלק גם בתיקון והתחדשות המוחין הקדושים של הרב האמת עצמו על ידי קיבוץ התלמידים אליו, כמו שאמרו רבותינו 'ומתלמידי יותר מכולם'.

ונזכה שעל ידי הקיבוץ של התלמידים אל הרב והצדיק האמת על ראש השנה, יתתקנו כל החמשה חושים של המח, ועל ידי שנזכה לראות אור פניו הקדושים של הרב האמת בבחינת והיו עיניך רואות את מוריך, על ידי זה יתתקן חוש הראות ויומשך עליו קדושה גדולה משרשו העליון. ועל ידי שנזכה לשמוע דברי תורה ומוסר מהרב האמת, יתתקן חוש השמיעה שלנו.

ועל ידי מה שנזכה לטעום טעם מתיקות אמרי נועם של הרב, על ידי זה יתתקן חוש הטעם, ועל ידי ההוצאות שיש לכל אחד, שמוציא ממונו ויגיע כפו בשביל לבוא להצדיק האמת, על ידי זה יתתקן חוש המישוש…" (תפילות ותחנונים על תורה ה' תנינא)

"ורימז כאן שעיקר הארת דעתו הקדושה לאחר פטירתו הוא על ידי קדושת קברו הקדוש שציוה בחיים חיותו לבוא לשם. ורימז לנו כאן, שממש כמו בחיים חיותו היה מאיר דעתו הקדושה לכל אחד ממקורביו כפי בחינתו, למי שהוא מבחינת ה'דרי מעלה', היה מאיר בו ההשגה של 'מה' בחינת 'איה מקום כבודו', ולמי שהוא מבחינת ה'דרי מטה', היה מאיר בו בחינת ההשגה של 'מלוא כל הארץ כבודו', כמו כן ממש גם עכשיו יש כוח זה בבחינת קבורתו של משה, שמקבל משם כל אחד תועלת לנפשו כפי בחינתו". (פרפראות לחכמה על תורה ז' ח"ב, סעיף כו)

"וכבר גילה דעתו בפירוש וברמז שכל מה שעסק עם אנ"ש המקורבים אליו, הוא את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, וכמו שפי' רש"י אף עם דורות העתידין לבוא ונשמע מפיו הקדוש שאמר באומן: כצאתי את העיר אפרוש את כפי, היינו כאומר שאחר הסתלקותו אז יעסוק בשלמות תיקוני התפלה לגמור את שלו כרצונו". (פרפראות לחכמה, תורה ח' ח"ב)

*   *   *

רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה זצ"ל / נתיב צדיק, שארית ישראל

"ואני כותב לכם שלא תשכחו אהבת רבינו ז"ל ותלמידו הקדוש אפילו רגע אחד ותשמחו בכל עת שהיה לנו רבי כזה אשר הוא עוסק בכל עת לתקן נפשותינו ואנו צריכין להאמין בכוחו הגדול ולהתחזק בכל עת בזכותו, ולהתחיל בכל עת מחדש להתקרב אליו ולספריו הקדושים ולדבר כל אחד עם חבירו בכל עת מהטעמים הקדושים והנעימים אשר הם מחיין נפשותינו בשבעה משיבי טעם". (נתיב צדיק מכתב עז).

"בזה אנו צריכין להחיות עצמנו ולשמח נפשנו שאין אנו על כל פנים מהעזי פנים נגד אור האורות אור נצח ומצוחצח כזה, אשר הוא לומד עם דרי מעלה ועם דרי מטה והוא מעורר כולם לעבודתו יתברך, ויעורר לעולם ועד, ואשו לא תכבה". (מכתב קט)

 "רק אנו צריכין להאמין אמונת חכמים באמת, ואפילו אנו צריכין להאמין בנו, שעל ידי שאנו עוסקים בחידושים אלו יהיו נעשים דברים יקרים מאד, בלי נסיון, רק באמונה. כי אין לי עצה אחרת לייעץ אתכם, כי בכל העצות שבעולם הם מעורבים בעשנים סרוחים, ועצת ה' לעולם תעמוד וצדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. והם, הספרים הקדושים – כולם הם עצת ה'". (מכתב כח)

"ואלמלא לא אתינא לעלמא אלא שיהי' שם רבינו ז"ל ותלמידו הקדוש נקרא עלינו, די. רק אנו צריכין להפקיר אותנו הכבוד המדומה מזה העולם ואפילו לסבול בזיונות ושפיכות דמים, כי כך אמר רבינו ז"ל שכל צדיק הדור האמת לאמתו יש לו כוח להנהיג העולם כמו שהוא יודע, והצדיקים הקדמונים היה עיקר תשובתם סיגופים ותעניתים, ורבינו ז"ל אצלו עיקר התשובה לברוח מן הכבוד ולסבול ביזיונות ושפיכות דמים" (מכתב פג)

"וגם קראתי המכתב מר' אייזיק נ"י משבוע העבר, וכותב לי למה אין אני רוצה לקרב אותו ולקבל אותו באהבה כמו שקרבתי אותך ור' נתן ב"ר יצחק ז"ל. הלא גם להם לא כתבתי שיבואו, רק אם באו, בוודאי אקבל אותם באהבה, וגם אם אתה תבוא, בוודאי אקבל אותך באהבה ובחיבה. ואין אני רבי כלל, רק גיטער ברידער (=אח טוב) בכדי לקבל אחד מחבירו הנקודה טובה, ובזה אנו יכולין לקבל הנקודה. יותר חדשות אין, רק חיים ושלום. דברי אוהבך באמת ובתמים, נתן (ב"ר יהודה) מברסלב". (מכתב סז)

"הלא אחים אנחנו, אב אחד לכולנו, ואנו יש לנו שותפות ביחד בעסק עולם הנצחי על ידי עמוד עולם הוא רבינו ז"ל ותלמידו הקדוש". (מכתב ל)

"ובוודאי לא יעזוב אותנו ה' יתברך, כי אנו מקושרין לצדיק כזה ששוור על תרי גישרא דדונג עבורנו להמשיך לנו שפע בגשמיות גם כן, והוא באיתכסיא מושל על כל העולם". (מכתב לח)

"השי"ת בוודאי לא יעזוב אתכם בכל הדברים, בבני חיי ומזונא, וכשנציית ונרצה ונשתוקק, נהיה עוד בוודאי יהודים כשרים, כי אנו צריכין רק להביא סיד ולבנים ורבינו ז"ל עושה מהם בניינים נפלאים ונוראים מאד מאד". (מכתב עח)

"כי ה' עמכם וקרוב אצלכם וה' יריב ריבכם וילחם עבורכם. ויש לנו על מי לסמוך, כי רבינו ז"ל לוחם עם עמלק ועם עוג מלך הבשן ועם בלעם ועם גלית, וכולם מכניע אותם מעט מעט עד שיכניע כל הקליפות החזקות". (מכתב קכח)

"אנו צריכים להאמין בכל דיבור של רבינו ז"ל שאינו פשוט, אלא יש בו רזין ורזין דרזין, ואף על פי כן אנו צריכים לקיימם בפשיטות ובתמימות, המחאת כף וריקודין בידיים וברגליים, ורבינו ז"ל יעשה מזה מה שהוא יודע". (שא"י מכתב ג')

"ותדעו אחיי נ"י שעתה אין יכול לרפאות הבת מלכה שהיא נפשותינו, כי אם מי שיכול לשורר עשרה מיני נגינה, שהם כל התורות וכל התפילות וכל העצות הקדושים, ובלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו לרפאות עצמו…" (שם ד')

"מה אומר לך אחי, אני לומד עתה בליקוטי הלכות, היה בדעתי לרוץ כמה פעמים לחוץ בשווקים וברחובות ולצעוק בקול גדול: הנהיה כדבר הזה, הנשמע כמוהו?! אך אני לומד עתה הלכות תפילת המנחה ז' ושם יכולין לראות גדולת הבורא יתברך שמו בזה העולם. צדיק כזה אשר יכול לפטור כל העולם מן הדין, אם תטו אזנכם לדבריו הקדושים בתמימות ובפשיטות!" (שם י"א)

*   *   *

רבי אפרים בן רבי נפתלי זצ"ל / ליקוטי אב"ן, תפילות הבוקר

"מתורת אדמו"ר הקדוש והטהור רבן של כל ישראל, רבי נחמן זצוק"ל בעל בעל מחבר ספר לקוטי מוהר"ן ושאר ספריו הקדושים אשר האירו פני תבל. הוא השליט, הוא המשביר לכל ישראל ולכל העולמות, אשר בצילו נחיה בגויים רוח אפינו משיח ה' ". (בשער ספרו לקוטי אבן')

"אבי שבשמיים, רחם עלי שאזכה להאמין ולהתקרב להצדיק האמת הרחמן הזה אשר הוא טוב באמת ומחדש ומבקש תמיד להוסיף ולקרב בכל יום אנשים חדשים להשם יתברך, ומרחם ועושה תחבולות בחכמתו לקרב כל ישראל להשם יתברך, אשר כל הצדיקים שבדור כולם נצרכים לזה הצדיק, כי החכמה תתאה שהוא מגלה על ידי הצימצומים חדשים בכל פעם, הם כלולים מכל גוונין יפים ונאים ויש בהם חידושים נפלאים אשר יכולים להאיר לכל העולם ולהודיעם הארת השגת אלקותך יתברך". (תפילות הבוקר ד')

*   *   *

רבי יחיאל מנדל ממדוודיווקע זצ"ל / שיר ידידות

"ניחמתנו ניחמתנו, כי כבר בספרך הקדוש הודעתנו / ששלמות הצדיק הוא, שאף שנשמתו עולה למעלה למעלה, תהיה גם למטה עמנו / זאת היא השארת נפשך הקשורה בנפשנו".

"מה נשיב לה' כל תגמולוהו עלינו וחסדי ה' עדיין לא תמנו / כי אף שגופך הקדוש נגנז מאיתנו, עדיין נשמתך קרובה אלינו ועדיין אתה עוסק בתיקון נפשותינו / על ידי דעתך שהשארת לנו בספרך וחיבוריך ועל ידי שנתקבץ על ראש השנה לבית מדרשך ועל ציונך הקדוש, ועל ידי עשרה מזמורי תהילותיך".

"נפשות ונשמות דאתרביאו בגן לתקנם ולייפם עליך קיבלת… / ועל כן ייסורים גדולים סבלת, וגם אשת נעוריך ובניך היקרים איבדת / ומפני עוון הדור והמחלוקת דבר זה בחיים חיותך לא גמרת. ועם מיתתך הרבה נפשות תיקנת / ואתה עוסק בזה גם עתה על ידי ציונך הקדוש ועל ידי חיבורך הקדוש אשר השארת / והעיקר יגמר על ידי משיח צדקנו אשר יהיה מזרעך".

"לדור ודור נספר עוצם מעשיך / אבות לבנים יודיעו את אמיתתך / את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה יוודע להם נוראות גבורתך". (שיר ידידות)

הקונטרס על כסאו לא ישב זר לקריאה ולהורדה